בעוד מספר ימים יתעמעם הברק מעל מבצע שחרור ארבעת החטופים בנציראת. תחושת הלכידות ושותפות הגורל, כמו גם הסיפוק הרב והגאווה בגין מבצע מוצלח זה, יפנו ככל הנראה את מקומם לוויכוחים פנים ישראליים קלאסיים המאפיינים את עמנו וחברתנו, מאז ומתמיד.
בעוד מספר ימים, ימצאו המאשימים התורנים, שתמיד מחפשים פגמים בכל הצלחה, כר נרחב וקהל שומעים לביקורתם.
ומייד לאחר מכן, ימעיטו את גודל המאורע ההירואי שבשחרור החטופים ויזכירו לכולנו כי עדיין 120 חטופים נותרו בציפורני החמאס ואין דרך אחרת, אלא מניהול מו"מ מול האויב האכזר. ההפגנות בעד ובעיקר נגד הממשלה, ימשיכו לפקוד את רחובותינו והלהט הקיצוני יקנה לו שביתה רחבה וממשית בשיח הציבורי והתקשורתי.
6+ההישג הוא לא מה שחשבתם
גם מקומם של המומחים והפרשנים, לא ייפקד. אלו יטיחו בנו בידענות מופלגת את השקפת עולמם המאוד מגובשת ולפיה, אין במבצע האמור, למרות חשיבותו גדולתו ותעוזתו, כדי לשנות באמת משהו במאבק הארוך והקשה שאנו מנהלים מול החמאס וארגוני הטרור.
אפשר בהחלט להסכים עם עמדה זו. שחרור החטופים במבצע, לא ישנה את תוצאות המלחמה. לא ישפיע על עמדות הממשל בארה"ב, או על "שנאת ישראל" המתגברת אצל חלק מעמי אירופה. אלה, מייד לאחר האירוע המוצלח, מצאו לבקר את ישראל אודות התוצאות "הקשות" שלו כלפיי תושבי נציראת, תוך התעלמות מוחלטת מהצלת חיי חטופים ישראלים חפים מפשע הנמקים במרתפי אויב אכזרי.
אף בשיח הפנים ישראלי, נדמה שלא תהיה השפעה אסטרטגית למבצע. המצדדים במדיניות הממשלה בדרך ניהול המלחמה, רק יתחזקו בטיעוניהם ובתמיכתם בממשלה ובמהלכיה ואילו המבקרים, ידגישו את הכשלון המהדהד שהוביל למצב האנומלי בו אנו מצויים והוא לדידם, כולו באחריות הממשלה.
6+ההשפעה הצבאית של המבצע מכאן ולהבא, לוטה גם היא בערפל הספק. מחד, בהחלט סביר ואפשרי שתחול התפוררות ברוח העמידה החמאסית ובפרט בתמיכת האוכלוסייה האזרחית הלכאורה לא פעילה. בנכונותם להמשך החזקת חטופים בקרבם ובמתן רוח גבית להנהגה הצבאית שלהם, במחירים קשים מאוד שעלולים להיגבות מהם, כתוצאה מכך.
מאידך, סביר לא פחות, שחמאס ויתר ארגוני הטרור יהדקו את השמירה והפיקוח על החטופים, יגבירו את הניוד שלהם ממקום למקום כמו גם הסוואתם מעיני האוכלוסייה ובעיקר יקשיחו עמדות במו"מ, דווקא לאור ההבנה ש"הקלפים" שבידם, הולכים ומצטמצמים.
6+ההישג האמיתי שבמבצע:
מהו אפוא הערך המוסף המשמעותי, של "מבצע ארנון"?
כמובן שבראש ובראשונה, עצם שחרורם של ארבעת החטופים בחיים במבצע נועז, הוא כשלעצמו הישג אדיר וממש לא מובן מאליו.
הכאב העצום על אבדנו של הלוחם היקר ארנון זמורה, במהלך מבצע שחרור החטופים, פוגם בתחושת שלמות השמחה וגם מזכיר לנו באופן מתבקש את "מבצע יונתן", בו שוחררו חטופי אנטבה ויוני נתניהו נפל במהלך המבצע.
נדמה אפוא, שמעבר להישג הנקודתי והצלת החיים שהשיג "מבצע ארנון", טמונה בו חשיבות עצומה לאתוס הלאומי שלנו.
6+חזרתו של האתוס הישראלי
האתוס הישראלי, הוכה קשות בבוקרו של שמחת תורה ה 7/10, עת מחבלים בכפכפים הצליחו לפרוץ את קווי ההגנה שלנו ולעשות מעשים מעוררי פלצות באזרחים ובחיילים, באופן שהאנושות לא חוותה ככל הנראה מאז מלחמת העולם השנייה.
תחושת הבטחון והלכידות החברתית, שמאפיינת את החברה הישראלית, נפגמה באופן מהותי במאורעות הקשים הללו.
לפתע, נאום "קורי העכביש" של נסראללה, הפך לדידם של רבים, מדמיון מופרע ורחוק, לדבר ממשי.
6+לקום מהשברים ולנצח
הימשכות הלחימה בחזית הדרומית, בצד אבידות כבדות בה, כמו גם התפתחות והתעצמות הלחימה בחזית הצפונית, בצד מעורבות החות'ים וכוחות שיעים מעיראק וסוריה, יצרו תחושה ציבורית של דשדוש, רפיסות וחוסר יכולת להשיג הכרעה של המערכה והבסת האויבים שלנו.
מכאן, נודעת חשיבות רבה החורגת מהמשמעות הצבאית והאופרטיבית של "מבצע ארנון". היכולת של מדינת ישראל, לקום מן המשבר, כמו עוף החול (הספינקס), להתעשת ולנהל בתחכום ובערמה מבצע כל כך מדויק והרואי ולהביא הביתה בשלום ארבעה חטופים חיים, מעצים ובצדק רב את האתוס הישראלי. הוא מעיד על התאוששות של רוח הגבורה (שבאה לידי ביטוי טראגי בחייו של הלוחם האגדי שנפל בו וששמו ניתן למבצע) ועל היוזמה והיכולת להפעיל את כלל המערכות בתחכום ובעצמה, כדי להציל נפשות מישראל. אבל הרבה מעבר לכך: כדי להבהיר לאויבנו, שעם ישראל יעשה הכל, פשוטו כמשמעו, כדי להביא ארצה את בניו הנתונים בצרה ובשביה.
ביסוד האתוס הזה מתלכדים הלכה למעשה, רעיונות הליבה המשקפים את האידיאולוגיה והתרבות של אומתנו, באמצעות מעשי גבורה נפלאים של הפרטים המרכיבים אותה, המוכנים בעוז רוח ובעצמה בל תתואר, לשים נפשם בכפם.
6+הרוח החיובית הזו, היא בעלת משקל סגולי רב, המשמשת חומת מגן ותמריץ אנרגטי לאומי חיוני, מפני כל אויבנו הקמים עלינו וסבורים שאנו נקרוס כמגדל קלפים.
"מבצע ארנון", יירשם בתולדות ימי ישראל, כאירוע המסמל את התחדשות והעצמת האתוס הישראלי. כמעבר אקטיבי מרשים להתקפה מוחצת כלפיי אויבנו וניצחוננו עליהם, בצד פעולות אמיצות ומתוחכמות שיובילו בעז"ה ל וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשׁוּב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂיג֔וּן נָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה.
