גזרת הצפון אולי לא מוגדרת כגזרה מרכזית, אבל כמות האש ליישובי הצפון וגם ללבנון הופכת את הצפון לזירה הרבה יותר עוצמתית מהזירה הדרומית. השורה התחתונה – בצפון יש מלחמה. אין טעם לכבס את המילים, לא לחימה, לא הגנה התקפית – זו מלחמה ויש לה מחירים של מלחמה.
נסראללה תוקף ממוקד מוצבים צבאיים, יכולות מודיעיניות, אתמול הוא מפיל בלון תצפית בשטחו ובמירון כבר מזמן הפסיקו לספור את הנזק ליחידת הבקרה של חייל האוויר שנסראללה מאוד מאוד אוהב.

לחיל האוויר אומנם חופש פעולה מלא אבל לתושבי הצפון אין חופש, למרות שהחיים שלהם מאז אוקטובר הם בבתי מלון – זה כבר הפך להיות סיוט גדול עבורם והם לא רואים את האור בקצה המנהרה.
אתמול הודיעה המדינה לבתי המלון כי היא מאריכה את המכרז לאירוח התושבים עד סוף חודש דצמבר. המשמעות היא שבפעם הראשונה בתולדות ישראל המדינה עוקרת מביתה עשרות אלפים לפרק זמן של יותר משנה ואין לצה״ל מענה.

מה צריך לעשות כדי שזה ישתנה? להתחיל לתקוף. נכון, חסלנו בלבנון בכירים אפילו יותר מעזה, השמדנו יכולות וקילפנו לנסראללה הרבה מאוד יכולות מדרום לבנון, הגענו עד בעלבכ ויש לא מעט פעולות שהשתיקה יפה להן – עובדתית, זה לא מספיק!
ישראל חייבת לעבוד מהגנה התקפית להתקפה על מלא. בלי זה אי אפשר יהיה להגיע להסכם בצפון כזה שיחזיר בבטחה את התושבים הביתה.
