מסמכים סודיים חדשים שנחשפו היום (שני) בעיתון הניו יורק טיימס נותנים הצצה נדירה לאופן שבו שלט חמאס ברצועה והפעיל ארגון דיכוי פנימי שהיה אחראי לסכל כל אופוזיציה וביקורת על שלטונו בתוך רצועת עזה.
על פי התחקיר, מאות בני אדם עבדו בארגון שכונה 'שירות הביטחון הכללי' של הרצועה ונחשב לאחד משלושת ארגוני ביטחון הפנים החזקים ברצועה. הם פעלו כדי לעקוב אחרי מתנגדים, לאיים עליהם במידת הצורך, להשמיץ אותם, להלל את חמאס ברשתות החברתיות, וגם לחקור פרשיות של חוסר מוסריות על ידי אזרחים, כגון בילויים משותפים של צעירים וצעירות עזתיים.
חמאס עקב אחרי עיתונאים, ועצר כל מי שהשמיע ביקורת על הארגון. הוא ניסה גם לטרפד ולפגוע במחאות פוליטיות נגדו, כגון מחאת "בידנא נעיש" – תנו לחיות של ארגון הפת"ח שקראה לשפר את תנאי החיים הקשים ברצועה וריגל אחרי פעילים של הג'יהאד האסלאמי. לפי גורמי המודיעין הישראליים הם מודעים ללפחות 10,000 תיקים שונים שהיו בשירות הביטחון הכללי של חמאס נגד אנשים בעזה.
העיתונאי אהב פאספוס, שתיק בו הוא מתואר כ"אחד השונאים הגדולים של חמאס" ושיש לעצור אותו כי הוא "מלא שליליות" הודלף לניו יורק טיימס, סיפר כי הוא אכן נרדף על ידי מנגנוני הביטחון בעזה. לדבריו אם אתה לא איתם "אתה הופך לאתאיסט, כופר וחוטא". מיכאל מילשטיין חוקר באוניברסיטת רייכמן טען כי שירות הביטחון של עזה הוא כמו "השטאזי של מזרח גרמניה".
