דרמה משמעותית בעולם הכלכלה והביטחון הישראלי: המערכת הבנקאית בישראל ניצבת בפני אחד המשברים המורכבים ביותר בשנים האחרונות סביב סוגיית שיתוף הפעולה הפיננסי עם הרשות הפלשתינית. הרקע למשבר הוא גילויים חד-משמעיים ודוחות חמורים שפרסם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המוכיחים כי הבנק הרשמי של הרשות הפלשתינית משמש כצינור מרכזי להעברת כספי טרור ומשכורות למחבלים ולבני משפחותיהם.
לפי מידע זה, כל גורם פיננסי שמעביר או מעבד כספים עבור המערכת הפלשתינית – ובכלל זה בנקים ישראליים – מעמיד את עצמו בסכנה משפטית ובינלאומית חמורה של האשמה בסיוע לטרור והפרת חוקי הלבנת הון בינלאומיים. לאור הסיכון התאגידי והפלילי, הבנקים הגדולים בישראל, בהם 'פועלים' ו'דיסקונט', קיבלו החלטה תקדימית להפסיק את הקשרים הפיננסיים והסליקה מול הבנקים ברשות הפלשתינית.
אף על פי שבימים האחרונים נרשמה נסיגה זמנית והבנקים הסכימו להאריך את הפעילות בשלושה חודשים נוספים בלבד, הכתובת על הקיר ברורה לחלוטין. ישראל הציבה לרשות הפלשתינית שורת תנאים נוקשים הכוללים דרישה לדו"ח סיכונים מקיף ושקוף בנושאי טרור, הכנסת פיקוח וביקורת של גופי אכיפה בינלאומיים, יישור קו מלא עם דרישות מערכת הביטחון הישראלית וצמצום דרסטי של השימוש במזומן המאפשר מסלולי הלבנה בלתי מבוקרים.
על אף שמדובר בדרישות בסיסיות למניעת טרור, ההערכה במערכת היא כי הרשות הפלשתינית לא תיישם אותן, כפי שרמסה פעם אחר פעם התחייבויות דומות עוד מימי הסכמי אוסלו. במקום לחדול ממימון המחבלים, בוחרת הרשות לפתוח בקמפיין שקרי בזירה הבינלאומית ולהאשים את ישראל בניסיונות "לפרק אותה כלכלית".
המשבר הנוכחי מציף גם חילוקי דעות פנימיים בתוך דרגי המקצוע, כאשר בכיר במשרד האוצר הזהיר בשיחה עם חדשות 14 כי אם הדרג המדיני מעוניין בפירוק הרשות עליו לעשות זאת דרך משרד הביטחון ולא בצורה שתסבך את משרד האוצר. האתגר הניצב כעת לפתחה של הממשלה הוא מהותי: האם להמשיך להנשים מלאכותית גוף שמממן טרור נגד אזרחי ישראל, או לקבל החלטה לאומית נחושה ולהביא לסופה של הרשות הפלשתינית – אם בלחץ כלכלי בלתי מתפשר ואם בצעדים ביטחוניים גלויים.
