נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן איים אמש בקולו על ישראל ואמר כי אם הפעולה ברפיח תתרחב, אספקת הנשק האמריקאית לצה"ל תיפסק. מה שצריך להדאיג את הדרג המדיני ומערכת הביטחון בעקבות אותו איום זו לאו דווקא יכולת החימושים להמשך המלחמה שעלולה לפגוע בנו ברמה הטקטית ולהביא לסיכון יתר של הכוחות בשטח, אלא דווקא ההיבט האסטרטגי שספג מכה קשה מאוד בהרתעה מול ציר הרשע האיראני שעלול לזהות כאן הזדמנות חדשה.
אם מסתכלים על הסיפור במשקפיים של אסטרטגיה, מי שמנהל את המלחמה הזו זו איראן. היא ראש התמנון. היא זאת שמימנה ומפעילה את חיזבאללה, היא זו שמממנת את הג'יהאד האסלאמי על מלא והיא זו שמסתבר, מימנה הרבה יותר את חמאס ממה שאנחנו חשבנו או טענו. נכון, הכסף הקטארי עשה לחמאס טוב אבל בסוף כשנכנסים לעזה ומוצאים בתוך המחסנים שלהם אמל"ח איראני אי אפשר שלא לתהות איפה העיניים שלנו היו.
עם זאת, זה כבר לא רלוונטי. איראן עומדת מעל כל המטריה הזו, וכשהיא בודקת את העוצמה של מדינת ישראל, היא לא מסתכלת על כמות הטילים, על מה יש לנו בדימונה, או על יכולות חיל האוויר – עובדתית אנחנו תוקפים כבר קרוב לעשר שנים בסוריה משלוחי נשק, זה שינה משהו? לא. לא רק זה, איראן מסתבר הצליחה להעביר הרבה יותר נשק ממה שהצליחה ישראל לסכל. כלומר איראן מובילה בהיבט הזה, יש לה עליונות מאוד משמעותית.
2+איראן מסתכלת על המזרח התיכון במשקפיים מאוד פשוטים. היא רואה את מערכת היחסים של ארצות הברית עם ישראל ואת מה שקרה באותו לילה של שיגורים לכאן, כשארה"ב עומדת לצידנו ומיירטת את רוב השיגורים וכשהיא נותנת לנו ביטחון ללכת ולתקוף באיראן על פי פרסומים שמיוחסים לנו. מה שקרה כאן הלילה כשביידן בא ואומר 'אני לא נותן לישראל פצצות', גם אם הוא לא משפיע על כמות הפצצות במחסנים, הוא משפיע על התפיסה הביטחונית של איראן, שרואה בזה חולשה ישראלית, היא רואה עוד הזדמנות, והיא אומרת לעצמה 'הנה עוד פעם הם לבד. הם מבודדים, הפעם לא יעזור להם גם ביידן עכשיו צריך לתת את המכה', וזה מעמיד אותנו בסכנה.
2+הלוחמים עשויים להיפגע
לגבי אספקת הנשק עצמה, בצבא אומרים 'כי אין להם בעיה של חימושים, גם בעיה להמשך לחימה. מה שאנחנו כן נראה בהמשך זה פחות תקיפות, פחות הרס, פחות השמדה, יותר סיכון של הכוחות שלנו. אם נשאל את עצמנו למה לא תקפו את הבית הזה ונתנו לחיילים להיכנס, התשובה היא בגלל ניהול חימושים שהוא כלי טקטי במלחמה, משתמשים בו כדי לתכנן את המלחמה לטווח הרחוק.
ישראל כבר תקופה ארוכה לא בעצימות גבוהה. סך קבלת האמל"ח הרבה יותר גדול מסך ההוצאה, אם מסתכלים על זה בהיבטים של ניהול מחסן – המחסן יותר מתמלא מאשר מתרוקן בתקופה האחרונה לכן אין לנו כרגע בעיה של חימושים גם לטווח היותר רחוק. עכשיו מה שיקרה זה שאנחנו נשתמש בהם פחות. אם טנק יוצא היום לפעולה ברפיח ויש לו איקס פגזים הוא יודע שכל פגז שהוא יורה הוא צריך לחשוב פעמיים אם זה טוב או לא טוב. זה לא שיקול שצריך לשבת בתוך טנק לצוות טנק.
2+אותו דבר רלוונטי גם לגבי מטוס שיוצא לפעולה כדי לתת גיבוי לצוות קרב חטיבתי והוא חמוש בכל טוב. הוא לא צריך לשבור את הראש אם כן להטיל את הפצצה או לא להטיל את הפצצה כי סך החימוש שלו הוא כלי במשחק. זו משוואה רעה שנכנסת לתוך מלחמה שנוהלה בצורה טובה עד עכשיו ואסור לפגוע בהישגים שלה. הבעיה במה שביידן עשה מלבד האמירה עצמה זו העובדה שנצטרך להתייחס לזה כאילו זה קורה מחר בבוקר, ולכן שלב ניהול החמושים נכנס כאן ביתר שאת למרות שהוא היה לאורך כל המלחמה טוב.
