השבוע מת המחבל המתועב והאסיר הביטחוני, וליד דקה ממחלת הסרטן בבית החולים אסף הרופא והחלה סערה בעקבות העובדה שישראל לא משחררת את גופתו.
המחבל המתועב היה מעורב בחטיפת ורצח החייל משה תמם הי"ד בשנת 1984, כאשר בשעות הערב חזר תמם בקו האוטובוס 841 שנסע מטבריה לתל אביב. בתחנת בית ליד ירד מהאוטובוס ותפס טרמפים. לתמם עצר רכב ובו ארבעת המחבלים שהיו חמושים באקדחים.

המחבל וליד דקה שהיה מעורב בחטיפת ורצח החייל משה תמם מת בכלא
בנסיעה שניים מהמחבלים שלפו אקדחים, כפתו את ידיו בחבל וכיסו את עיניו בסמרטוט. בתחילה כלאו אותו בבית ראש החולייה נאיף במשך יומיים, אולם אז החליטו לרצוח אותו באכזריות.
וכעת, 30 שנה אחרי, המחבל נפטר ממחלת הסרטן והיו כאלה שהחליטו להספיד אותו בדרך מזעזעת ומקוממת במיוחד.

לאחר שראינו אמש את ענת מטר, מרצה בכירה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב שכתבה הספד "נוגע ללב" ובו כתבה בין היתר: "עוד אכתוב על וליד דקה, האינטלקטואל, החבר, אציל הנפש, ביתר הרחבה, כשאצליח למצוא מילים"
כעת גם השחקנית והבמאית, עינת ויצמן דיאמונד שידועה כפעילת שמאל רדיקלי החליטה להפסיד אותו עם פוסט מקומם במיוחד בו כתבה: "וליד דקה ישב בכלא וכתב וכתב- מכתבים, סיפורים קצרים, מאמרים, ספרים. הוא לימד אותי מהי אנושיות ומהי מחשבה הומנית והמילים שלו והכתבים שלו היו חלק מההצגות שלי".
עוד הוסיפה עינת ויצמן: "העולם בלעדיו חשוך יותר. האור מצטמצם. על הבמה עומד מורד חסן בהצגה "בושה" שעלתה בתיאטרון בוושינגטון וקורא מתוך ספרו של וליד דקה "סיפור סוד הזית" הספר האחרון שלו שפורסם.
התגובות ברחבי הרשת לפוסט המקומם של הבמאית הישראלית לא איחרו להגיע. בעמוד הפייסבוק של 'הצל' שפרסם את הפוסט נכתב: "בכל פעם אני מופתעת כמה רחוק הולכים ההזויים האלה לא יאומן שיש אותם בתוכנו אם 7/10 לא עשה להם כלום כנראה שזה כבר אבוד אין דרך חזרה. כותב נוסף הוסיף: "אני מניח שגם הנאצים לימדו אותה מהי אנושיות. ולבסוף כותב נוסף חתם בכך שאמר: "צו גירוש מהארץ ושלילת האזרחות"

