עאטף סביחי, שהורשע בשתיים מפרשות הרצח המטלטלות שידעה מדינת ישראל בשנות ה-80, מת היום (חמישי) בכלא לאחר עשרות שנות מאסר. סביחי ריצה עונשי מאסר ממושכים בגין חלקו ברצח הנער דני כץ ז"ל בחיפה בשנת 1983, וכן בגין חטיפתה ורציחתה של החיילת המשוחררת דפנה כרמון ז"ל בשנת 1982. מותו חותם פרק מרכזי בתיקים פליליים שעמדו במרכזם של דיונים ציבוריים, חקירות משטרתיות נרחבות וקרבות משפטיים תקדימיים שנמשכו עשורים.
פרשת רצח דני כץ החלה ב-8 בדצמבר 1983, כאשר הנער בן ה-14 יצא מביתו שבשכונת דניה בחיפה לפגוש חבר, ונעלם. לאחר שלושה ימי חיפושים מאומצים איתר רועה צאן את גופתו במערה ליד מושב יעד, סמוך לסכנין. מהממצאים הפתולוגיים עלה כי כץ הוכה, נכבל, נחנק למוות ובוצע בו מעשה סדום.
קצה החוט בחקירה התגלה בסמוך לזירה, שם נמצאה ערימת אשפה ובה מעטפה ועטיפת מחברת עם שמו של סמיר ג'נאמה, עובד מרכול בשכונת דניה. בעקבות הממצא נעצרו סמיר ג'נאמה, פתחי ג'נאמה, עלי גנאיים, אחמד קוזלי ועאטף סביחי. החמישה הודו בחקירותיהם במעשי החטיפה והרצח ואף ביצעו שחזור, אך בהמשך חזרו בהם לחלוטין וטענו כי הודאותיהם הוצאו תחת אלימות קשה, לחץ פסול והתעללות מצד החוקרים.
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את החמישה בקשירת קשר לחטיפה לשם רצח, בחטיפה וברצח, וערעוריהם לעליון נדחו. עם זאת, הפרשה זכתה לתפנית נדירה בשנת 1999: נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרן ברק, הורה על עריכת משפט חוזר בטענה כי הצטברות עובדות וראיות חדשות מקימה חשש ממשי לעיוות דין.
למרות פתיחת ההליך מחדש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשנת 2002 הורשעו הנאשמים שוב בעבירות המיוחסות להם. ערעורם לעליון נדחה סופית בשנת 2005, לאחר שבית המשפט בחן את טענותיהם לאמצעי חקירה פסולים אל מול מארג הראיות, ההודאות והשחזורים.
במקביל לכך, שמו של סביחי נקשר בתיק רצח קודם שנותר ללא מענה. דפנה כרמון נעלמה ב-11 ביוני 1982 בדרכה לביתה בחיפה, ולאחר חקירה שנקלעה למבוי סתום נמצאו שרידי גופתה בסמוך לכביש המוביל לכלא דמון. פריצת הדרך הושגה במהלך חקירת רצח דני כץ, כאשר אחמד קוזלי מסר מידע על גורלה של כרמון.
בעקבות זאת נעצרו סביחי והאחים כמאל ומוחמד סביחי. הארבעה הורשעו בחטיפתה, אונסה ורציחתה של כרמון לאחר שהודו ושחזרו את המעשים בנפרד – הגם שמסרו גרסאות שונות על אופן ההמתה וחלקו של כל אחד. בהמשך טענו אף הם כי הודו כתוצאה מאלימות חוקרים, אך הרשעתם נותרה על כנה.
שתי הפרשות נצרבו בזיכרון הישראלי לא רק בשל אכזריותן היתרה, אלא גם בשל הספקות המשפטיים והציבוריים שהועלו סביב שיטות החקירה באותן שנים. סביחי וקוזלי היו החוליה המקשרת בין שני התיקים, שכן חקירת רצח כץ היא שהובילה לפענוח תיק כרמון.
לאורך השנים המשיכו המורשעים לטעון בתוקף לחפותם. הסנגוריה הציבורית התגייסה למאבק המשפטי בתיק כרמון, איתרה חומרי חקירה שלא הועברו להגנה והצביעה על ליקויים ראייתיים. עם זאת, בשנת 2011 דחה בית המשפט העליון בקשה נוספת למשפט חוזר שהגישו כמאל ומוחמד סביחי, וקבע כי אין בתשתית שהוצגה כדי להצדיק את פתיחת התיק מחדש. מותו של עאטף סביחי בין כותלי הכלא מביא לסיומה תקופה ממושכת של אסיר שעמד בלב אחד הוויכוחים המשפטיים המורכבים והטעונים בתולדות המשפט הפלילי בישראל.
