עם ציון חצי שנה למלחמה של מדינת ישראל מול ארגון הטרור הרצחני של חמאס-דאע"ש, ובצל המחלוקת שלצערנו שוב קמה לתחייה עם מראות שמזכירות את השישה באוקטובר, שי גולדן פתח את תכנית הבוקר במונולוג ובקריאה: "אחדות או נמות, זה לא ביטוי – זה צו השעה"
3+המונולוג המלא:
עם ישראל חי. תחזרו לשם. לעם ישראל חי. כי אם עם ישראל חי, אז שיחייה בגאון ועם ראש מורם, ולא עם כל הבכי והנהי והפחד הזה. עוצמתנו תלויה בדבר אחד בלבד: יכולתנו כשבט מאוחד להתמודד מול האתגרים המורכבים שבפתח.
ואני לא רוצה לשמוע מילה על השמאל שמזיק ועל הימין שבגללו הכל קרה, או השמאל שבגללו הכל קרה. נמאס מהחרטא הזאת. יש טמבלים בתוכנו, משני הצדדים, אשר לא מסוגלים להפעיל שום תוכנת הפעלה לאומית היסטורית ואחראית ועסוקים רק באובססיות הפוליטיות של המסכנות החולנית שלהם. הם מגעילים ומייאשים אותי. וממילא משרתים את יחייא סינוואר.
תזכורת לפסיכופטים ההרסניים משמאל ומימין: כולנו כאן מתגוררים ונלחמים ומקריבים קורבנות אכזריים וכואבים תחת אותם שמים ותחת אותם איומים. ואם אנחנו חוזרים למלחמות היהודים המטורפות והחולניות האלה, האויב ירגיש, ובצדק, שהוא מנצח.
3+אין לי שום כח נפשי להמשיך להתבכיין על משה רדמן. ואין לי שום כח נפשי לקרוא שערוץ 14 הוא חזות כל מה שרע בעולם הזה. נמאס מזה. ממש נמאס מזה. אלה נרקומנים של שנאה ואלה ג׳אנקים של שנאה. ואם נמשיך לשנוא בתוכנו, האיראנים והחולירעות שהם מפעילים ינצחו אותנו.
האויב חוגג עלינו ועל מה שקורה בתוכנו ובינינו לבינינו. וצריך להיות טיפש מנותק כדי לא להבין את זה. ואחדות היא לא מילה ריקה בשלטי חוצות, כי אם צו השעה ההיסטורי והלאומי. וכל מי שעסוק כרגע בקינה על ובשנאה של אחיו למקום הזה, פוגע בסיכויינו לנצח במלחמה. ואנחנו במלחמה. איזה חלק מהמציאות לא מובן לכם?
"אבל תראו את הקפלניסטים!", "אבל תראו את הביביסטים!", "אבל תראו את תקשורת השמאל!", "אבל תראו את ערוץ 14". בואנ׳ה, נמאס מהטירוף הזה. נמאס מהשגעת הזאת. נמאס ממנגנון ההשמדה העצמי הלאומי הזה. נמאס ממש. לי, באופן אישי, נמאס מדיבורים על רביב דרוקר ויאיר גולן ומפגיני קפלן. ולא פחות נמאס מהחרטא של שנאת הימין והחרדים ולוחמי הציונות הדתית הקדושים. ונמאס לי גם ממדידת השנאה ההדדית הזאת.
3+אנחנו בעיצומה של מלחמה היסטורית. גורלית על אמת. ומי שלא מבין זאת לא יבין כבר כלום לעולם. באמת, זה מה שחשוב? מה אמר ינון מגל? מה כתב בן כספית? אנחנו נלחמים פה על קוממיותונו ועל צדקתנו ההיסטורית, ועל חיינו, ועל גבולותינו, ועל הסיפור היהודי הנצחי והישראלי.
אז דנה וייס? באמת? זה מה שמפריע לנו לנצח? יותם זמרי? באמת? זו הסיבה שמצבנו כה חמור ומטריד? צאו מזה. זנחו את זה. עם ישראל והעם היהודי כולו מצויים תחת מתקפה חסרת תקדים, אנטישמית וצבועה, כנגד זכותנו לחיות ולהיות. ואתם עסוקים לי ברביב דרוקר ובעירית לינור. חבורת משוגעים.
אתם לא קולטים מה קורה כאן? משהו שהוא גדול בהרבה מביבי, מטיבי, משכנתי ליבי. נמאס. נמאס. נמאס. אנחנו במלחמה. מלחמה. מלחמה. ואם רצוננו לנצח בה, כדאי שכולם פה יתחילו להתאפס על עצמם, ולשאול את עצמם אם הם נרתמים למאמץ הלאומי ההיסטורי, או עסוקים בסגירת חשבונות מבחילה עם מי שהם רואים כיריביהם הפוליטיים והאידיאולוגים.
בלי אחדות לאומית עמוקה, אמיתית, אחראית ממקום עמוק, אנחנו נגמור את האירוע הזה עם תוצאות הרסניות. ותאמינו לי שאין לי שום כח לדיבורים האלה על ביבי ויאיר ושרה, ועל החזון האובססיבי של החלפת השלטון ושל בחירות עכשיו עכשיו, הרגע ממש. אעדכן אותכם שהשלטון יוחלף. וגם, שכל האחראים למחדל ההיסטורי והנורא הזה ישלמו את כל מה שצריך לשלם משר ההיסטוריה. אבל כרגע יש לנצח מלחמה. וביבי הוא ראש הממשלה. תתמודדו. ואם למישהו חשוב יותר להעיף את ביבי (ולקבל ממשלת מעבר משותקת עם יריב לוין בראשה, למשך חמישה חודשים), אז שיבושם לו. ישראל פחות חשובה לו מעצמו. זה ברור.
נמאס. נמאס. נמאס מזה. איזה חלק מהשבעה באוקטובר לא הבנתם? מה מהמצב הנוכחי לא מובן לכם? אני ממש משתדל כאן, באולפן הזה, לא להשתתף במחול השנאה הפנימי הזה, מהסיבה הפשוטה שהוא משרת את הנאצים מהחמאס ואת כל האנטישמים שיצאו מכל החורים בחודשים האחרים.
3+זו שעת גורל לישראל. האם אתם בצד של העם היהודי, או בצד ימין/שמאל? אני בצד של העם היהודי ושל היסטוריית גורלנו כאן. הלוואי ואני לא הטמבל הנאיבי האחרון שממש מאמין שיש סיכוי שנחליט להיות עם אחד ומדינה נחושה ומגובשת שערוכה לעצב את גורלה ולשמר את קיומה. הלוואי ואני לא היחיד.
עם ישראל חי! לנצח נצחים. וזה מתחיל ונגמר באחריות אישית של כל אחד ואחת, ולא בעוד נצחון פנימי, שסכומו סכום אפס, על שותפנו לגורל היהודי והישראלי המשותף.
ולכל מי שהבין מכל מה שאמרתי הבוקר הוא ״אבל ביבי!״, או ״אבל תקשורת השמאל והקפלניסטים״, אומר לו שהוא משתף פעולה עם האינטרסים של האוייב. חד וחלק.
בוקר טוב. וזכרו: אחדות או נמות. אחדות היא המהות. ובלי אחדות לא נשרוד כאן.
