מי שמעביר שעות רבות בבתי המשפט נחשף לתופעה מדאיגה. שופטים המעירים הערות שאינן במקום, הערות שאחר כך לא ניתן למצוא בפרוטוקול. שופט בית משפט השלום ברמלה, אייל כהן, אמר במהלך הדיון לאחד הצדדים "חיים ומוות ביד הלשון".
זה סיפור שחוזר על עצמו לפעמים, עורכי דין נתקלים בהערה שלא במקום מצד השופט, הערה שאיכשהו הקלדנית בטעות שוכחת דווקא אותה לכתוב ולא ניתן למצוא אחר כך בפרוטוקול.
הדיווח מתוך חדשות 14
עורך הדין נחמיה אסף ייצג לקוחה שתבעה אולם אירועים ובמהלך הדיון הוא חש לטענתו ביחסי קרבה בין השופט לעורך דין של הצד השני, שהתבטאו בין היתר בכך שניתן לעורך הדין מהצד השני לטעון ארוכות ולעורך הדין אסף הרבה פחות.
באחד הפעמים שעורך הדין אסף התרעם על כך אמר לו השופט "חיים ומוות ביד הלשון", עורך אסף שחש מאוים שתק ויש במקומו. בסופו של יום התביעה שהגיש באמת נדחתה ועורך דין אסף הופתע לגלות שדווקא המשפט הזה לא מופיע בפרוטוקול.

על פי הנהלים, שופטים אינם אמורים להשמיע הערות שעשויות להישמע כאיום והמשפט הזה, שגם השופט מודה שאמר – נשמע בעייתי. הפרוטוקול צריך להכיל כל מה שהיה בדיון, לכן העובדה שהמשפט הזה לא מופיע בו, בעייתית גם כן.
השופט אייל כהן מסר לנו באמצעות דוברות הרשות השופטת: "מדובר בתיק שניתן בו פסק דין מנומק. הטענה כי ביהמ"ש מנע מעוה"ד לטעון את טענותיו חסרת שחר ולא הועלתה אגב ניהול ההליך. ב"כ התובעת סיכם את כלל טיעוניו בכתב ואף הותר לו להגיש סיכומי תשובה לאחר סיכומי יריבו, אך הוא נמנע מלהגישם.

האמירה 'מוות וחיים ביד לשון' נאמרה אגב הדיון כביטוי לחשיבות שבקבלת מירב המידע הרלוונטי מכל עד. האמירה לא נאמרה כביטוי שנועד להשתיק את עוה"ד מהעלאת טענה, או מלאיים עליו. הדיון הוקלד על ידי קלדנית וככל שהושמט דבר מה מן הפרוטוקול בשוגג, היו הצדדים רשאים לפנות בבקשה לתקנו. לא הייתה לשופט כל היכרות עם עוה"ד שייצגו בהליך, לפניו או לאחריו, וממילא אין כל בסיס לטענה בדבר 'יחסי קרבה' שיצרו 'חוסר סימטריה', חלילה, כלפי מי מהם".
תגובת דוברות הרשות השופטת: "הגם שמספר התלונות אשר נמצאות מוצדקות על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים מזערי ביחס להיקף התיקים הנשמעים בבתי המשפט, הרשות השופטת מייחסת חשיבות רבה לדו"חות הנציב ומפיקה מהם את הלקחים הנדרשים. בימים אלו מקיימת הנהלת בתי המשפט מספר פיילוטים של הקלטת דיונים, זאת על מנת לייעל את הדיונים".
