accessibility-icon
share-icon
זירת פגיעת רקטה בקריית שמונה | צילום: דוד כהן, פלאש 90
זירת פגיעת רקטה בקריית שמונה | צילום: דוד כהן, פלאש 90

חוסר הוודאות בצפון: הנזק, ההתשה - ומה הצפי ליום שאחרי?

אדיר לחקים

אדיר לחקים

ט אדר ב' ה'תשפד (19.03.24)

8

0

like

0

dislike

קושי ממשיך להוסיף על תושבי הצפון בעיקר על המפונים - ואין צפי מתי ישובו חזרה • מה קורה בסביבת האזרחים, בעסקיהם ובביתם - היכן עומד הנזק העצום? • מה עם התקציב שרה"מ נתניהו התחייב בפני ראשי רשויות בצפון? • סיקור נרחב


חמישה וחצי חודשים מחוץ לבית: זה קרה ב-8 באוקטובר, דאז הוחלט על פינוי מלא של תושבי קו העימות מבתיהם מפני סכנה ממשית לחייהם בשל חשיפתם לאיומי ארגון הטרור חיזבאללה על גבול הצפון. החיים לא בדיוק מתקיימים כסדרם.

חובתנו להזכיר, כ-61 אלף תושבים בהם משפחות רובן בין ארבע ל-חמש נפשות חיים בחדר אחד בבתי הארחה או מלון ברחבי הארץ וישנם תושבים שנכנעו למצב הקשה ושכרו דירה באלפי שקלים על אף הנטל הכלכלי והנפשי בו הם נמצאים.

ומה עם הילדים? ביום בהיר אחד, כמעט חודש לאחר פתיחת שנת הלימודים מצאו את עצמם אורזים תיק קטן, עולים על אוטובוס או רכב כשהם ממשיכים את חופשת סוכות מעבר למצופה מחוץ למסגרות ורחוק מביתם תחת אזעקות, אש תותחים או רקטות – ופתאום, יום למחרת קמים לבוקר פסטורלי בבתי הארחה עם הוריהם ואחיהם בחדר אחד צפוף.

maximize-image
images-count7+
פגיעת טיל נ"ט בבית ריק במושב אביבים שבגבול לבנון | שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

לדוגמה מאלפי המשפחות, רן גפן, תושב מצובה, נשוי + 3, התגורר מתחילת הלחימה בבית הארחה רחוק ממקום עבודתם ועד לא מזמן הוא ורעייתו החליטו לשכור דירה קרובה. גפן משתף אותנו בתחושות, על ילדיו וההוצאות הגדולות שלא יחזרו. "ב-8 באוקטובר פינו אותנו, אך אני מה-7 באוקטובר גויסתי בצו 8, עד לפני שבועיים השתחררתי", משתף. "רעייתי והילדים בשבוע הראשון עברו בין המשפחות שלנו, אז החליטו מטעם המדינה לפנות את התושבים לבתי מלון ואנחנו נבחרנו לחוף גיא בטבריה".

אך כיצד הילדים הסתגלו לסיטואציה למוסדות החינוך השונים? "מאוד קשה לילדים, הגדולה שלי לדוגמה בבגרויות חסר לה המון חומר, אנו משלימים לה דרך מורה פרטית. כמו גם, היא עברה 3 בתי ספר בזמן כה קצר. הקטנה שלנו גם היא עברה גם 3 בתי ספר ומסתגלת לה לאט לאט, הגדול שלנו בשנת שירות". גפן נשאל מה קורה עם הילדים מבחינה נפשית עם כל המעבר, המרחק מהבית ומהמוסד החינוכי: "יש לנו ילדים חזקים עם אופי חזק , יש כאלו שראיתי שקשה להם מאוד להתמודד ולהסתגל – עדיין יש רצון עז לחזור לפינה שלנו".

maximize-image
images-count7+
פגיעת טיל נ"ט בבית ריק במושב אביבים שבגבול לבנון | שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

גפן משתף על המעברים בעיקר על ההוצאות הגדולות שיצאו מכיסו ולא ישובו חזרה: "עד לא מזמן חיינו במלון בחוף גיא ועד לא מזמן עברנו לשבי ציון הסמוך לנהרייה זאת בגלל העבודה שלי בשבי ציון ושל רעייתי ברגבה – החלטנו לקצר טווח ולחיות באזור שיותר מכירים". גפן משתף על התחביב של בנותיו – המטבח: "תקשיב, מטבח משלנו פתאום אחרי ארבעה וחצי חודשים הבנות רוצות לבשל כי זה התחביב שלהן. בהתחלה היינו מבקרים אצל משפחה או חברים כדי לשמר לבנות את התחביב עד שהגיע סיטואציה שכבר לא היה לנו נעים להתעלק עליהם ולבוא להשתלט להם על המטבח".

"אומנם אנחנו מקבלים החזרים אבל כל מעבר כזה מצריך לקנות עוד מכונת כביסה, טוסטר, מיקרוגל – קונים מוצרים מחדש. בדירה החדשה הייתה חסרה לנו מיטה – הוצאות כבדות שלא נכללות בתשלומים שהמדינה מחזירה".

maximize-image
images-count7+
פגיעת טיל נ"ט במבנה בקיבוץ סאסא | צילום: קיבוץ סאסא

מה לגבי החזרה אתם רואים צפי – רוצים לחזור לבית? "אנחנו נשמח מאוד לחזור אחרי שיתנו לנו סוג של ביטחון. כרגע עדיין שומעים יציאות לכיוון לבנון, עדיין יש כאן אזעקות". גפן מוסיף, "אני סומך על מקבלי ההחלטות וצה"ל שיעשו את המיטב. אך, אני רואה את הקטע הפוליטי לדאוג לתקציבים לחברה החרדית מאשר לדאוג למיגוניות וביטחון בגבול הצפון".

גפן בעל עסק של אופניים, הכנסתו נפגעה ועדיין לא קיבל פיצויים כמקובל ומספר: "כבעל עסק נכון להיום קיבלתי פיצויים רק על חודש אוקטובר – ושאר החודשים שום דבר. רואת החשבון הגישה בקשות – ועדיין אין תשובה", ומדגיש: "אני מימנתי את העסק והמשפחה עם הכסף של המילואים". "אני רוצה להדגיש כבעל עסק – רוב העסקים פה בצפון במצב קשה מאוד וההוצאות ממשיכות כרגיל – אני מודע לעסקים שנסגרו, עובדים שפוטרו או שיצאו לחל"ת – אנחנו נשמח שנחזור לקדמותו. אני מוכן לוותר על כל ההחזרים וכל דבר – רק שהמצב יחזור אחורה וגם שישבו כלל החטופים".

maximize-image
images-count7+
זירת נפילת הטיל בקריית שמונה | קרדיט: דוברות עיריית קריית שמונה

קריסת הכלכלה והרס הבתים בגבול הצפון – ומה עם התקציב שהובטח?

כיום, גבול הצפון אינו פעיל. בימים מתוקנים הצפון שופע בעיקר בתיירות. בתי מלון, צימרים ובתי הארחה מלאים עד אפס מקום – היום? הכל עומד על תילו. כמו כן, עסקים מקומיים שניזונים מהתיירות ומהתושבים שרוכשים את מוצריהם. מה שמעיד שרובם הגדול של בעלי העסקים בצפון – נפגעים כלכלית בצורה ניכרת שככל הנראה תשפיע עליהם לטווח הרחוק, כך לפי דבריהם.

דבר נוסף שלא כל כך שומעים עליו: מדי יום, מצטרפים לרשימה הארוכה יותר ויותר בתים שניזוקו כתוצאה מפעילות עוינת של חיזבאללה או מפעילות כוחותינו כגון: ירי טנקים. כאמור, מספר לא מוגבל של בתים ניזוקו לאורך גבול הצפון – שיא הנזק הוא במטולה. הדבר משפיע מאוד על אורך חיי התושבים שביתם ניזוק, הם מחכים ליום שישמעו את הבשורה החיובית ולשוב לביתם – אך הדבר יצריך מהם לחכות ימים ארוכים נוספים עד שיושלם שיפוץ ביתם חלקם מהיסוד וחלקם שיפוץ מינימלי.

maximize-image
images-count7+
זירת נפילת הטיל בקריית שמונה | קרדיט: דוברות עיריית קריית שמונה

לשני הנושאים שצוינו כאן מתוך רבים, הובטח ב-23 בינואר לאחר פגישת קבינט המלחמה עם ראשי רשויות קו העימות בצפון שיועברו בהקדם 3 מיליארד שקלים לטיפול ושיקום הצפון – איפה הם? אף אחד לא יודע. למיטב הבנת ראשי הרשויות בצפון, בתום הפגישה (בחודש ינואר) ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה צוות בראשות מנכ"לי משרדי הפנים, ראש הממשלה והאוצר, במטרה להביא להחלטת הממשלה תוך שבוע וחצי העברת שלושה מיליארד שקלים לחיזוק הצפון. ברשויות טוענים: "עד כה כלום לא קרה".

לאחר סחבת של כמעט חודשיים – פנינו למשרד ראש הממשלה כדי להבין היכן התקציב עומד ומדוע לא הועבר עד כה למרות הבטחת רה"מ נתניהו וכך נמסר: "הכסף משוריין להחלטה. היינו אמורים להעביר מתקציב המדינה בינואר אך הדבר התעכב בגלל המלחמה. בימים אלה מסתיימת עבודת המטה ומדייקים את הצרכים יחד עם הרשויות ולקראת סוף החודש נביאה את ההחלטה לאישור הממשלה".

maximize-image
images-count7+
רה"מ נתניהו ושר הביטחון גלנט בפיקוד צפון | צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

משה דוידוביץ' ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות בתגובה לפרסום: "באם אכן יועבר תקציב לחיזוק הצפון אז כמובן שכולנו כל ראשי הרשויות בקו העימות נברך עליו. בכל הקשור לנושא התיאום עמנו חשוב להדגיש כי התקיימו שיחות למכביר אך הן עקרות מתוכן ולא מביאות לידי ביטוי את הצרכים של קו העימות ונכון לכתיבת שורת אלו אין בהן מאום".

"אני מאד מקווה שלא מדובר ב"ישראבלוף"! העקורים שלנו שנמצאים מחוץ לבתיהם כבר יותר מחמישה חודשים זקוקים נואשות לתכנית אמיתית שתכסה את כל תחומי החיים: עסקים שקרסו, רווחה, בריאות הנפש, חינוך ועוד… ואם התקציב הבסיסי הזה לא יועבר הרי שמדובר בחיסול הצפון", הוסיף דוידוביץ'.

maximize-image
images-count7+
משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר | צילום: מתוך שידורי חדשות 14

מה יקרה ביום שאחרי?

את השאלה הזאת רובנו אם לא כולנו בארץ שואלים ולא, לא רק על רצועת עזה גם על צפון הארץ. מה עתידנו אנו שואלים – תהיה מלחמה כוללת? תהיה הפסקת אש? יהיה הסדר מדיני מול לבנון? מה יהיה? על אף מהשאלות שהוצגו אף אחד לא יודע לענות – לא מקבלי ההחלטות שיושבים בממשלה ולא צה"ל הגדול. כנראה שרק הזמן ידע לתת את התשובה לכל השאלות.

אם לא בזה נעסוק, אז במה כן? יש לא מעט נושאים שכן נידונים בהם על היום שאחרי, בעיקר אצל ראשי הרשויות המפונות, וכן, גם אצל שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף שעוסק בזה רבות ונלחם כך לפי משרדו שמוסר כי "השר פועל לדחוף לקידום החלטת הממשלה בקו העימות, תוך שיח עם הרשויות על הבנת הצרכים, הן בטווח המיידי מול צרכי המפונים, הן לטווח הבינוני והדאגה לחזרת היישובים לשגרה לאחר המלחמה והן לטווח הרחוק לפיתוח וצמיחת יישובי קו העימות. משרד הנגב והגליל רואה בעצמו שותף מרכזי בהחלטה, ומסיים בימים אלה להכין את תכניות העבודה".

maximize-image
images-count7+
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ח"כ יצחק וסרלאוף | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתגובה לסיקור הנרחב, השר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף מסר: "לא ייתכן שתושבי הצפון ימשיכו להיות מופקרים לגורלם ללא הסיוע של המדינה. ראשי הרשויות קורסים תחת הנטל, ללא מענה רחב בגלל המשך התמהמהות הממשלה בהעברת החלטה משמעותית ומיידית לתושבי הצפון, ועיכוב זה פוגע קשות בתושבי קו העימות ומעמיד בסכנה את עתידם ואת חזרתם בשוך הקרבות". השר הוסיף: "אמשיך במאבקי למען תושבי הצפון, עד לאישור החלטת הממשלה כפי שהתחייבה להעביר".

עקבו אחרינו גם ב-Google News