ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין המחנה הממלכתי של בני גנץ, הופר בשבוע שעבר מאחר שגנץ התחייב להביא 12 אצבעות בעד הממשלה, וכרגע הוא יושב על 8 אצבעות. זו הפרה של ההסכם הקואליציוני שנחתם בין בני גנץ לראש הממשלה נתניהו. המחנה הממלכתי כבר לא קיים, כרגע יש כחול לבן ותקווה חדשה.
לכאורה כרגע אין מקום לגנץ ולאייזנקוט ביחד בקבינט המלחמה, ויתכבדו השניים לבחור מי מהם לא יישב בקבינט המצומצם. ומכאן מגיעה התביעה של גדעון סער, הוא אומר: אני נתתי לכם את הכוח לדרוש את המקומות שלכם בקבינט המלחמה, ומרגע זה כשאני כבר לא איתכם, הדרישה שלכם לא נכונה. משחק פוליטי קר ומחושב.

בני גנץ, שטוען כל הזמן לעמידה בהסכמים, מפר ברגל גסה את כל ההסכמים שנכתבו איתו והוא מקבל הרבה גיבוי מהתקשורת. שימו לב: אין שותף שגנץ לא הסתכסך איתו. מתחיל בגבי אשכנזי, עבור בבוגי יעלון, יאיר לפיד, גדעון סער, אסף זמיר, יועז הנדל וצביקה האוזר – אין שחקן פוליטי שגנץ לא הסתכסך איתו.
הגירושין הבאים: בין גנץ לאייזנקוט | הפרשנות המלאה של יעקב ברדוגו

קבלו את הדבר הבא: הגירושין הבאים יהיו בין בני גנץ לגדי אייזנקוט. כבר עכשיו הסכסוך הזה קיים וכבר עכשיו השניים, מה שנקרא, "פרודים". הסיפור הזה כבר על השולחן ויקרה בקרוב.
בחזרה לסער ולטענתו המוצדקת מבחינתו: אתם, גנץ ואייזנקוט, יושבים בקבינט המלחמה מכוח האצבעות שאני הבאתי, אני כרגע יצאתי ולכן אני דורש את מקומי בקבינט המלחמה.
אני אגיד שוב: קבינט המלחמה הוא נטל על ניהול המלחמה. הקבינט הזה שבור, והוא שבור בעיקר מצד אחד – מצידם של הגנרלים, פנימה והחוצה. ודי לחכימא.

ישראל חייבת להיכנס לרפיח
גנץ, אייזנקוט והרמטכ"ל הלוי נתנו 8 שבועות של הפוגה, משיקוליהם שלהם, בגרירת רגליים של הצבא ושל קבינט המלחמה ליחיא סינוואר. נתניהו וגלנט נכנעו או קיבלו את העניין הזה בגלל שעסקת החטופים חשובה להם לא פחות מלכל אחד אחר. גדעון סער, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, אמר במפורש שהתעכבות הכניסה לרפיח מוטלת לפתחם של חברי קבינט המלחמה.
אנחנו חייבים להיכנס לרפיח. אנחנו רואים את הלחצים האמריקניים ככל שהבחירות לנשיאות שם מתקרבות. ככל שעובר הזמן, הלחימה בעזה הופכת לחלק מקמפיין הבחירות של המפלגה הדמוקרטית, וזה אחד הדברים הקשים ביותר שקרו לנו. אבל אני לא חושב שהלחצים האלה ימנעו מישראל לסיים את המלחמה.

הסיפור הזה של סיום המלחמה מתחלק בין גנץ לאייזנקוט. גדי אייזנקוט רוצה לסיים את המלחמה, הוא מתייחס אליה כאל "מבצע גדול", ומעוניין לסיים אותה. ואם נמשיך בקו הזה, בעצם יש לאמריקנים מישהו שמדבר בשמם בקבינט המלחמה.
אין מנהיג ישראלי שיכול ורשאי לסיים את המלחמה מבלי כיבוש רפיח ופירוק חמאס. ולכן קבינט המלחמה הוא נטל על ניהול המלחמה. אם המשלחת הישראלית חוזרת בידיים ריקות מהמגעים בדוחא, הפעולה ברפיח הופכת להיות בלתי נמנעת ותהיה מחויבת המציאות.
