יהודית רענן, בת ה-56 הייתה החטופה הראשונה ששוחררה ביחד עם ביתה נטלי בת ה-18 משבי החמאס לאחר כ-14 יום בהם הוחזקה באכזריות. אמש, סיפרה לערוץ האמריקני NewsNation, כי זמן קצר לאחר שנחטפה, נלקחה לביה"ח בעזה ובו נפגשה עם במנהיג חמאס בכיר. לדבריה, לא מדובר בסינוואר אלא במישהו מטעמו.
לאורך כל ימי המלחמה, ארגון הטרור הרצחני טען שהוא לא פועל בבתי חולים ולא משתמש באזרחיו כ"מגן אנושי". בריאיון אמש, נטלי העידה אחרת. "כשחצינו את הגבול היו עוד אנשים במכוניות ישנות שלקחו אותנו לבית חולים, ואיש מאוד בכיר מהחמאס שדיבר עברית מצוינת. אני לא זוכרת את שמו. אנחנו יודעים שזה לא סינוואר, אבל זה היה מישהו מטעמם".
Judith Raanan says nurses at a Gaza hospital celebrated her arrival after Hamas had taken her hostage Oct. 7. "They were all so happy that they came back with prey — with Israeli, Jewish prey."
More: https://t.co/l2GTGWMoYA #VargasReports @EVargasTV pic.twitter.com/H7loizIr4q
— NewsNation (@NewsNation) March 13, 2024
"מהרגע שהגענו, כל האחיות עמדו שם וצהלו בשמחה, ממש עשו צהלולים", תיארה, "הם היו כל כך שמחים שהאנשים שלהם חזרו עם טרף יהודי. אמרתי להם שאני אמריקנית אבל הם שמחו שזה טרף יהודי. אני לא חושבת שכולן שם היו שמחות לראות אותנו, הן היו מפוחדות, אבל הן כולם מוקפות שם באנשים עם רובים".
כשאחד החוטפים שלה הסיר את האזיקונים שהייתה כבולה בהם מידה, נפצעה באורח קשה. "אז אמרתי לאלוהים, 'אתה רוצה שאני אמות ככה?', ידעתי שאם אמשיך לאבד דם, אני פשוט מתה". היא השתמשה בחתיכת סרט שחור כדי לעצור את הדימום ולחבוש את הפצע.
1+באותו בוקר ב-7 באוקטובר, רענן סיפרה שהיא ישנה כל כך עמוק שלא שמעה שום דבר. "התעוררתי משיחת טלפון של אמא שלי שאמרה לנטלי לא לצאת מהבית. יצאתי מחדר השינה וזה הרגע שבו רקטה פגעה בחדר. שמענו יריות מבחוץ, מרחוק. לא שמענו מסוקים. שמעתי ערבית, והבנתי שיש לי שתי דקות להסביר לבת שלי מה עומד לקרות. אמרתי 'מותק, את זוכרת איך ראית בסרטים? הבחורים האלה שיש להם את כל הארטילריה הצבאית הזו שמגיעים עם רובים והכול? זה מה שיעבור דרך הדלת, אז אל תיכנסי לפאניקה, זה לא יעזור לסיטואציה. אם תיכנסי לפאניקה יירו בך. אז אל תפחדי'".
"שני מחבלים חמושים נכנסו לדירה", היא משחזרת, "היה להם נשק גדול ופצצה בגודל מצבר של רכב". הם המשיכו לאיים עלינו באקדח וצעקו אפילו שרק אנחנו היינו בבית. הייתי בפיג'מה והבת שלי אמרה לי: 'אני פוחדת שיאנסו אותי'".
1+רענן הצליחה לתקשר עם החוטפים שלה בעזרת ערבית שזכרה מהלימודים באוניברסיטה. "לקחתי קורס בערבית אז אני יודעת נורא מעט, אבל ברגעים האלה, כשאת מאוימת, פתאום כל מה שצריך כדי לשרוד חוזר אלייך".
"היינו קבוצה שלמה ורצו לקחת אותנו לעזה באוטו", סיפרה, "ניסו לגנוב אחד אבל הוא לא התניע אז התחלנו ללכת ברגל. על כל אדם היו שני מחבלים חמושים, החזיקו אותנו אזוקים מכל צד. לא יכולתי ללכת מהר ומחבל אחד אמר לי 'אם לא תלכי מהר אני אירה בך'. הוא ירה באדמה וזה היה מאוד מפחיד, אבל לא יכולתי ללכת יותר מהר. היינו בכפכפים, ופחדתי שיבוא עקרב או נחש כי הלכנו בשדות".
כזכור, שתי החטופות יהודית טאי רענן ובתה נטלי שוחררו משבי החמאס כשבועיים לאחר שנחטפו "מסיבות הומניטריות". הן הגיעו לארץ משיקגו לביקור משפחתי ביישוב נחל עוז – ונחטפו יחד עם עוד 8 מבני משפחתן.
