בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הרומן בין ישראל לאיחוד האמיריות החל לדעוך. לפני המלחמה היו הרבה אמירתים שדיברו בחיוב על הקשר עם ישראל אך התמיכה בהסכמי אברהם נמצאת בדעיכה. כך דווח בניו יורק טיימס.
איש עסקים של האמירויות שדיבר פעם על הקשרים הכלכליים אמר שהוא עזב מועצה עסקית אמירתית-ישראלית ושאין לו מה לומר. חלק מאנשי האמירויות, על אף שהם מתוסכלים מההסכמים, אמרו שהם חוששים לדבר בפומבי, תוך שהם מצטטים את ההיסטוריה של ממשלתם הסמכותית של מעצר מבקרים. דמות אחת שכן התבטאה, היא סגן מפקד המשטרה של דובאי, הכריז כי הערבים "באמת רצו שלום" וכי ישראל "הוכיחה שכוונותיה מרושעות".
1+למרות דעת הקהל לא האמירויות ולא ישראל צפויות להתרחק מההסכם, אומרים אנליסטים. הסיבה לכך היא שאיחוד האמירויות נותרה חבל הצלה דיפלומטי עבור ישראל בזמן שקשריה עם מדינות ערביות אחרות מתערערות, ומהצד השני ישראל היא הביאה לאמירויות מיליארדי בסחר וכן יחסי ציבור חיוביים במדינות המערב. עם זאת, המסלול הנוכחי של המלחמה אינו מבשר טובות להסכמים או לביטחון המזרח התיכון, אמר מוחמד בהרון, ממרכז מחקר בדובאי.
עבור קומץ המנהיגים הערבים השומרים על קשרים עם ישראל, המלחמה דחפה אותם לשקול מחדש את מערכת היחסים הזו. ירדן החזירה את השגריר שלה בנובמבר. גורמים רשמיים מצריים הזהירו כי כל פעולה שתשלח את תושבי עזה לגלוש למצרים עלולה לסכן הסכם בן עשרות שנים . ושגרירי ישראל בבחריין, מרוקו ומצרים נשארו ברובם בישראל מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר.
1+עד כה, השגרירות והקונסוליה של ישראל באמירויות נותרה כנציגות הדיפלומטית היחידה שלה בעולם הערבי המתפקדת במלואה. בנוסף ברחבי המזרח התיכון השביתו כמה חברות תעופה בבעלות ממשלתית את הטיסות לישראל, והותירו את האמירויות כמדינה היחידה במזרח התיכון שבה אנשים עדיין יכולים לטוס ישירות לארץ הקודש.
למרות הלחץ, גורמים באמירות אומרים שאין להם כוונה לנתק את הקשרים. בהצהרה כתובה ל"ניו יורק טיימס", ממשלת האמירויות הדגישה כיצד פקידי האמירות השתמשו ביחסיהם עם ישראל כדי להקל על כניסת הסיוע ההומניטרי לעזתים, כמו גם את הטיפול הרפואי בפצועים בעזה שהועברו לאמירויות. "איחוד האמירויות מאמינה שתקשורת דיפלומטית ופוליטית חשובה בזמנים קשים כמו אלו שאנו עדים להם", אמרה הממשלה.
