שר החוץ, ישראל כ"ץ, גינה את נשיא טורקיה ארדואן על הביקורת הארסית שהוא משמיע כלפינו אך עשה זאת בדיפלומטיות פושעת. תנו לי להציע חלופה לתגובה שהייתה צריכה להיות: בכל דור ודור יש עריץ שלוקח את תפקיד המן הרשע וארדואן התכבד להיות הנשיא התורן של תפקיד זה.
אין זה מקרה שעריץ מושחת שמענה, טובח ורוצח באנשיו כמו גם בעמים מהאזור כמעשה יומיומי, אדם שאין רחוק ממנו מדמוקרטיה וזכויות אדם, מבקר בקיצוניות את מי שנלחם על ביתו, ילדיו ונשיו שנחטפו ונטבחו בטבח הנורא ביותר מאז השואה. זו טקטיקה ידועה כדי להסית מעצמו ומעמו את פשעיו ולהטילם באחר.

אבל ארדואן, עריץ דתי קיצוני של "האחים המוסלמים", הארגון ממנו יצא חמאס, אינו רק תומך בהם אידיאולוגית – כמי שמארח ומשמש להם עיר מקלט הוא נושא באחריות לטבח ה-7 באוקטובר, וגם למצב הנוראי שחמאס הצליח לדרדר את הפלשתיניים והאזור.
ההגנה שלו לאדריכלי הטבח לא תרפה את ידנו. אין לי ספק שהמוסד שיודע להגיע לתוככי איראן וידע לשים את ידו גם על האייכמנים המסתתרים בטורקיה כמו בכל מקום אחר בעולם. ייקח כמה זמן שייקח, אך בדיוק כמו בטבח הספורטאים במינכן אף אחד מהם לא יגיע לשיבה טובה.

למרות כל הרשע והאנטישמיות הנוטפת ממנו – ארדואן לא מעז לנתק קשרים עם ישראל. מר ארדואן: אם המצב בעזה כה חמור, והתנדבת להיות אמא תרזה לרגע, אחרי כל הפשעים שביצעת, מדוע אתה יושב מוגן בארמונך ומקרקר משם שנאה בפחד? האם אתה כה חלש בכדי לנקוט בפעולה?
לבסוף: חשוב לזכור שפשעי מלחמה חמורים אכן נעשו כאן. מה שהפלשתינים ביצעו ב-7 לאוקטובר הינו פשע המלחמה החמור ביותר שנעשה כאן מאז השואה. טבח ורצח של קהילות שלמות – לא רק בכמות אלא גם בדרך הביצוע המכוונת והאכזרית: ילדים שעונו מול הוריהם, הורים שעונו מול ילדיהם ואונס המוני בנשים בדרכים וביצירתיות שמאתגרת גם את הנאצים של מלחמת העולם השנייה.
אם מחבלי חמאס משולים לנאצים המודרניים אז הטורקים לעוזריהם וההיסטוריה תזכור אותם כך.
