אוכלוסיות חלשות משלמות בעיקר בהוראת קבע בבנק, מכיוון שאין להם כרטיס אשראי, או שאין להם מסגרת מתאימה. העמלות נגבות מהגובה ולא מהצרכן ואילו
ואילו בגין גביה בהוראת קבע בבנק הצרכן משלם הן עמלת גביה והן עמלת פעולה (עמלת שורה).
אלא שחברות רבות מעדיפות שלא להתעסק עם הוראת קבע בבנקים ומעדיפות לשלם עמלה לחברות האשראי ולדעת שהתשלום מובטח להן. בהוראת קבע בבנק יש שיעור מסוים של חיובים חוזרים שגורמים לטרחה לחברות. לכן, חברות התקשורת, למשל, גובות עמלות משלהן, בנוסף לעמלות הבנקאיות, בגין "הקמת הוראת קבע" וכן בגין הגביה השוטפת.
1+שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, החליט לשים קץ לתופעה הזו לפיה חברות תקשורת גובות סכומים גבוהים ממי שאין באפשרותו לשלם באמצעות כרטיס אשראי.
השר העביר את הטיפול למנכ"לית משרד התקשורת, עו"ד עינבל משש וזו נכנסה לעובי הקורה ופנתה לחברות התקשורת בדרישה שיטפלו בעניין עוד לפני שהיא משלימה את הבדיקה ולפני שמשרד התקשורת יטפל בעניין בחקיקה. "עמלת הגבייה פוגעת בעיקר באוכלוסיות המוחלשות, העושות שימוש באמצעי תשלום זה, שגם כך נאנקות תחת נטל יוקר המחייה", היא כתבה לחברות התקשורת.
כאמור, החברות לא אוהבות את ההתעסקות בהוראות קבע בבנק ומתמחרות את הסיכון שבהחזר החיוב. אלא שהתמחור הזה מופרז. כך למשל, בסלקום גובים כ-40 שקלים כעמלת הקמה חד פעמית של הוראת קבע בבנק וכן 12.9 שקלים לכל חיוב שוטף. גם בפלאפון גובים עמלת הקמה דומה ועמלת גבייה שוטפת של 7.9 שקלים. בפרטנר גובים כ-41 שקלים "עמלת הקמה" וגביה שוטפת של 8 שקלים בחודש. כך גם גובות יתר החברות – חלקן סכומים "קטנים" יותר.
1+בחישוב פשוט מדובר ב-130-200 שקלים בשנה, זאת מלבד עמלות הגביה המשולמות לבנקים. בנוסף לכך, במקרה של החזר חיוב, בדרך כלל מחוסר כיסוי, החברות גובות עמלות של עשרות שקלים בגין הטיפול בהחזר, כך שתמחור הסיכון השוטף לא באמת מספק את תאבון החברות.
ממשרד התקשורת נמסר לעכשיו 14: "משרד התקשורת מצפה שהחברות יבחנו את העמלות ויצמצמו אותן לכדי מרווח סביר שאינו מגיע למאות ואלפי אחוזים. ככל שלא תיעשה פעולה מצד ספקי התקשורת, ייבחן המשרד אסדרה של הנושא בכלי רגולציה מחייבים יותר (תיקוני חקיקה, תקנות וכו')".
