בעשור וחצי האחרונים תיק הנכסים של הציבור הכפיל עצמו, כפי שקרה בעשור קודם לכן. הצמיחה של ישראל חריגה בגודלה מאז קמה המדינה, אך העובדה הזו לא הביאה לשינוי במספר הבנקים, שבאופן חריג בעולם נותרו מועדון סגור. מועדון שטיפח את הריכוזיות הפיננסית במשך 75 שנה.
בנק ישראל לדורותיו שיתף פעולה בשמירה על המועדון הסגור הזה. אולי מכיוון שקל יותר לפקח על מעט גופים; אולי מכיוון שהם סיפקו משכורות עתק לבכירים, שרבים מהם הגיעו מתפקידים בכירים בבנק ישראל ואולי מכיוון ששום מפלגה לא העזה לפתוח חזית מול הבנקים, כשיש לה חובות כבדים שעלולים לעמוד לפירעון אם הן יפעלו נגדם. ואולי בכלל מדובר בכל הסיבות הללו יחד.
לזכותו של הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, ניתן להגיד שמאז שנכנס לתפקידו נעשו מספר פעולות משמעותיות שעשויות לשנות את הכיוון. ראשית, לראשונה מזה 40 שנה הושקו שני בנקים דיגיטליים חדשים. אך כנראה שחשובים עוד יותר היו הצעדים להקמת לשכת שירות טכנולוגית, שהיוותה חסם לבנקים חדשים, שלא יכלו להרשות לעצמם להקים כזו בעצמם וכמובן הקמת מאגר נתוני אשראי ללקוחות קמעונאים, שמאפשרת לגופים פיננסיים לקבל מידע, גם מבלי להידרש לשיתוף פעולה מצד גופים אחרים.
בהודעה שפרסם בנק ישראל היום (רביעי) נמסר, כי "כצעד משלים לפעולות שננקטו עד כה, ולשם עידוד כניסת שחקנים נוספים למערכת הבנקאית, הקים בנק ישראל צוות בראשות המפקח על הבנקים שמטרתו לאתר חסמי כניסה נוספים ולגבש מתווה שיאפשר לגופים חוץ בנקאיים קיימים, לרבות חברות כרטיסי האשראי, לקבל רישיון תאגיד בנקאי, שמכוחו יהיו רשאים לגייס פיקדונות מהציבור ולהעמיד מתוכם אשראי.
אולי יש קשר בין ההצעה במסגרת תקציב 2024, למסות את רווחי הבנקים והקריאה של ח"כים לטפל בריכוזיות באופן ישיר ולא באמצעות המיסוי המוצע, לבין קידום הצעדים האופרטיביים של בנק ישראל לצמצום התחרות בתיווך הפיננסי, אחרי עשורים של מחדל בתחום.
1+אפשרות לרישיון לבנק קטן
בכוונת בנק ישראל להתוות מדיניות למתן רישיונות לתאגידים בנקאיים, שבמסגרתה יותאמו הרישיון והפיקוח הבנקאי לפעילות המבוקשת ולרמת הסיכונים בפעילות של הגוף מבקש הרישיון".
בנק ישראל פרסם היום גם קול קורא שבמסגרתו הוא מבקש להתייעץ עם הציבור ולשמוע את עמדתו לגבי המתווה המוצע. בנק ישראל קורא לציבור לעיין במתווה המוצע ולהעיר הערות, להציע חלופות ולחוות דעה על הסיכונים ואפשרויות צמצומם.
במסגרת המתווה בנק ישראל מציע להעשיר את אפשרויות הרישוי ולקבוע 3 סוגי רישיונות, במקום הרישיון הבנקאי היחיד הקיים כיום בחוק. במסלול המוצע, תהיה אפשרות לקבל רישיון "מוסד כספי", כפי שקיים כיום, אלא שזה לא יהיה רשאי לנהל חשבונות עו"ש, אלא לקבל הפקדות מהציבור ולהקצות אשראי בלבד.
בנוסף מוצעים עוד שני סוגי רישיונות: "תאגיד בנקאי בעל רישיון בנק בסיסי" ו"תאגיד בנקאי בעל רישיון בנק מורחב". הראשון מיועד לפעילות בנקאית בהיקף מצומצם, שיאפשר לבנקים חדשים להיכנס לתחרות גם בניהול חשבונות עובר ושב.
מהלך חשוב נוסף שמציע הבנק הוא שינוי העיסוקים הנוספים המותרים למוסד שיהיה מעוניין להתחרות בתחום, כך שגם חברות כרטיסי האשראי, למשל, יוכלו לעסוק בפעילות בנקאית.
נגיד הבנק: הפיקוח חיוני
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מסר עם פרסום ההודעה, כי "גיוס פיקדונות מהציבור ומתן אשראי מתוכם, מחייב קבלת רישיון בנק מבנק ישראל, כדי להבטיח שמירה מיטבית על כספי המפקידים ועל פי כל סטנדרט בינלאומי. על מנת להמשיך לעודד את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית ובפרט במערכת הבנקאית, אנו מבקשים לקדם מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים חוץ בנקאיים, תחתיו יוכלו גופים כאמור לגייס פיקדונות מהציבור בשילוב עם עיסוקים פיננסיים נוספים. לצורך כך, הקמנו ועדה בראשות המפקח על הבנקים שתפקידיה יהיו לזהות את חסמי הכניסה ולגבש מתווה שיאפשר רישוי בנקים ופיקוח מותאם בהתאם לרמת הסיכון של גופים אלו".
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי הוסיף, כי "הגברת התחרות במערכת הבנקאית הוא אחד מנושאי המיקוד בעבודת הפיקוח. מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים חוץ בנקאיים קיימים הוא בעל פוטנציאל להגביר את התחרות, הן בצד האשראי והן בצד הפיקדונות, וכפועל יוצא מכך, להיטיב עם ציבור הלקוחות באמצעות הוזלת עלויות המוצרים הבנקאיים ושיפור השירות הבנקאי, בעיקר למשקי הבית והעסקים הקטנים.
מבנה החקיקה והרגולציה הבנקאית הנוכחית מגבילים את היכולת של גופים חוץ בנקאיים להיכנס לתוך העולם הבנקאי. הוועדה שאנו מקימים תבחן ותמליץ על מדיניות, תיקוני חקיקה ורגולציה שיפחיתו את חסמי הכניסה לקבלת רישיון תאגיד בנקאי, תוך שמירה על כספי הלקוחות המפקידים ויציבות המערכת הפיננסית".
