דו"ח דירוג האשראי של מודי'ס יכול היה להתקבל בהבנה גדולה יותר, לו היה מתמקד רק בסיכוני האשראי של ישראל, מבלי לנקוט עמדה בעניינים שנויים במחלוקת, שאינם נוגעים ישירות לסיכונים אלה.
כך למשל, הדו"ח משבח את בית המשפט העליון, שהצליח לעמוד מול הממשלה, בניסיונה להחיל רפורמה משפטית ומבקר את הממשלה על כך שהיא לא מקבלת את הפתרונות שמציעים לה מדינות שונות ל"יום שאחרי".

אם מחברים את האזהרות הללו עם העובדה שפירמת הדירוג מזכירה מספר פעמים את החיזבאללה מבלי לציין שמדובר בארגון טרור, הרי שניתן להבין את טענותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמדובר ב"דו"ח פוליטי".
אפשר להגן על הטענה הזו של שר האוצר, למרות שטוב היה אם לא היו נאמרים מפיו. יש הרבה סיבות לבקר את מודי'ס ואת יתר חברות דירוג האשראי, מעבר לדו"ח הספציפי הזה: חברות הדירוג ניזונות מאינפורמציה שהן מקבלות מגורמים שונים במדינה הנסקרת, אך יכולת הניתוח שלהן מוגבלת מאוד. כך למשל, משבר האשראי ב-2008 חשף את המגבלות האנליטיות שלהן.

למעשה הדוחות שלהן הם סיכום רשמים, לא תמיד אובייקטיבי ותו לא. הן דירגו בדירוג גבוה את הבנקים ואת איגרות החוב שהפילו אותם, מבלי להזהיר ולו ברמז מפני משבר האשראי שהתהווה מתחת לאפן, בבניינים הסמוכים להן, בארצות הברית.
אבל החברות הללו ותיקות לא פחות מהבנקים המרכזיים והן חלק מהמשחק הכלכלי המוסדי בעולם החופשי. לכן, ממשלות ובנקים מרכזיים צריכים לבקר אותן תחת כללי הדיפלומטיה המקובלים.
יתרה מכך, במקרה הזה, מדובר בדו"ח שמתפרסם בזמן מלחמה יוצאת דופן, בה אחרי ארבעה חודשים רבבות ישראלים לא יכולים לחזור לבתיהם, הגבולות חמים והרגיעה עדיין לא נראית באופק. כך שאי אפשר לומר שאין שום בסיס לקביעה שרמת סיכון האשראי של ישראל עלתה.

הדו"ח כולל גם את החוזקות של ישראל: העובדה שהממשלה נכונה להעלות מיסים, מבחינתנו האזרחים, היא עובדה מכעיסה, אבל מבחינת הכלכלנים היא הצעד הנכון. כשחסר כסף ומשלימים אותו רק על ידי הלוואות הסיכון עולה. העלאת מיסים היא חלק מהפתרון – למלא את החוסר הזה בכסף אמיתי ולא בהלוואות. צעד נכון נוסף הוא צמצום הוצאות הממשלה – פן שלא טופל בצורה המיטבית.
אין ספק שהדכדוך שמשדרים לא מעט כלי תקשורת ישראלים תורם לאווירה הפסימית האופפת את הדו"ח הזה. הרי ברור שאם ניתן לתקשורת הישראלית לדרג את סיכוני האשראי שלנו נקבל דירוג של המדינה הנחשלת ביותר באפריקה.
המלחמה הזו נראית כמו סיכון אדיר למי שאינו חלק מהנרטיב הציוני.

התרחישים האפשריים הם נוראיים. אבל המלחמה הזו חשפה את חוסנה של החברה הישראלית. מילואימניקים שגייסו את עצמם לפני שקיבלו את הצו. המונים שמאמצים את החיילים ועוזרים בכל דרך אפשרית. מתנדבים שנענים לכל מצוקה שצצה ורוח אופטימית של רוב העם הנחוש לנצח ולא מראה שום הרהורי כפירה בצדקת הדרך ובצורך לנצח, למרות הטבח הטראגי, למרות האבדות והפצועים מהמלחמה.
כל אלה אינם מובנים מאליהם והם מצביעים על הביטחון שלנו שננצח, כי כפי שגולדה מאיר אמרה: "יש לנו נשק סודי, אין לנו מקום אחר ללכת אליו". את כל זה אי אפשר לצפות מחברת דירוג אשראי להבין. מבחינתם מדובר בסיכון ותו לא. מבחינתנו מדובר במלחמה שאנחנו חייבים לנצח, בסיכונים שאנחנו חייבים להסיר ולחזור לבנות את הכלכלה והמדינה, עם פחות סיכונים. זו הדרך להעלות את דירוג האשראי – ולא פתיחת חזית מול חברות הדירוג.
