אחת משלוש פירמות דירוג האשראי הגדולות בעולם, מודי'ס, פרסמה את דו"ח האשראי על ישראל, ממנו עולה שסיכוני האשראי שלה גדלו ומחייבים מבחינתה את הורדת הדירוג מ-A1 ל-A2. בנוסף, קובעים מחברי הדו"ח אופק שלילי, המסמן אזהרה להורדה נוספת בעתיד. כמקובל בדירוג האשראי, הגוף המדרג מציב אופק "יציב", "חיובי", או שלילי לקראת הדירוג הבא.
כצפוי, במודי'ס מציינים שהמניע העיקרי להורדת הדירוג הן ההשלכות כבדות המשקל של העימותים בדרום הארץ ובצפונה, שמעלות את הסיכונים הפוליטיים בישראל ופוגעים בחוסנה הכלכלי של המדינה בעתיד הנראה לעין.
עוד מעריכים מחברי דו"ח האשראי, שהסיכונים הגאופוליטיים ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי לישראל בטווחי הזמן הבינוני והארוך. בנוסף מציינים, כי "ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית ועלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר יחלישו את מוסדות המדינה".
4+"כלכלה מגוונת ועמידה"
"אין הסכם לסיומו של העימות או הסכם על תכנית ארוכת טווח לשיקום וחיזוק ביטחונה של ישראל", נקבע בדו"ח, בו מחבריו מעריכים שהסיכונים מקרינים על חולשת רשויות המדינה.
במודי'ס מציינים לרעה גם את המצב הפיסקלי המידרדר להערכתם ומתבטא ביו היתר בעלייה ביחס החוב-תוצר ובגירעון התקציבי בעקבות המלחמה, שצפויים להיות גבוהים אף יותר מהתחזיות.
התחזית השלילית של מודי'ס משקפת את החשש של החברה שסבורה כי הסיכון להסלמת העימות בצפון נותר משמעותי ובעל השפעה שלילית על הכלכלה, לצד אי בהירות של ההשלכות הכלכליות של המלחמה בעזה – אי בהירות שצפוי להימשך עוד תקופה ארוכה.
4+מנגד מציינים בחברה לחיוב את העובדה שעד כה הכלכלה הישראלית מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, כאשר הם מצביעים על התאוששות מהירה בחודשים האחרונים. כוח העבודה מתקרב לרמה שהייתה טרם העימות, הצריכה גדלה, השקל התייצב, בתי הספר נפתחו מחדש וחיילי המילואים החלו להשתחרר משירות מילואים פעיל חזרה למשק.
עוד מציינים לטובה בדו"ח את "חוזקה של הכלכלה הישראלית שמתבטאת בכלכלה מגוונת ועמידה בעלת הכנסה גבוהה לצד מגזר בנקאי יציב ומדיניות מוניטרית אפקטיבית של בנק ישראל, שתורמים ליציבות השווקים הפיננסים".
מה יהיו השלכות הורדת הדירוג?
הורדת דירוג היא כמו קבלת דיאגנוזה רפואית. האם אבחון של מחלה הוא הבשורה הרעה, או שמא המחלה היא הבעיה? ובכן, ברור שהדו"ח הנוכחי לא חשף ממצאים שמשקיעים לא הכירו – המלחמה בישראל מסוקרת בעולם יותר מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, למרות ששם היא איומה הרבה יותר, בכל אספקט הומניטרי. ובכל זאת, הדירוג הזה ישפיע על גובה הריבית של איגרות החוב של ישראל – הוא ייקר אותן והממשלה תצטרך לשלם יותר בגין החובות שלה, דווקא כעת, שהיא צריכה לגייס יותר כספים כדי לממן את הוצאות המלחמה.
לפני שנה דירוג האשראי של ארצות הברית הורד מדירוג מושלם וארה"ב נאלצה לשלם יותר ריבית, מה שהביא גם להיחלשות הדולר. בפועל, ההשפעה הזו תהיה לטווח הקצר ומה שישפיע יותר הוא המשך התפתחות המלחמה.
4+הסיכון הגדול ביותר שהיה ונותר הוא החזית הצפונית. כפי שמציינים בדו"ח, סיכון כזה הוא גדול מאוד ללבנון וגדול גם לישראל. גם המשך ההתנהלות בעזה תשפיע על דירוגי האשראי של החברות והם לא יכולים שלא להיות שיקול במכלול השיקולים של הממשלה לאסטרטגיית המשך ניהול המלחמה.
4+מי צריך דירוג?
דירוג אשראי, או בפועל דירוג איגרות חוב, נעשה בעולם מזה כ-200 שנה. הוא חיוני ללווים הן לצורך ההחלטה אם לרכוש איגרת חוב והן כדי לתמחר את עלותה, כפונקציה של הסיכון.
הצורך בדירוג הסיכון של איגרות חוב נובע מכך שמדובר במכשיר פיננסי קשיח, שהתשואה שלו נתונה מראש – היא לא נקבעת בשוק. זאת בשונה ממניות, שמחירן נקבע בשוק החופשי, שהוא טוב ויעיל יותר מכל דירוג אחר.
אלא שמדינות לא מוכרות מניות במדינה, אלא מגייסות הלוואות מהציבור ומציעות ריבית, המהווה תמריץ להלוות להן כספים. הציבור, או הגופים הפיננסים שוקלים את כדאיות ההשקעה בשקלול של התשואה עם רמת הסיכון. ככל שרמת הסיכון עולה, הם מצפים שהתשואה תעלה בהתאם. יש משקיעים שמעדיפים איגרות חוב של מדינות עם סיכון גבוה, מכיוון שגם התשואה גבוהה בהתאם. וכשמדובר במדינות אירופאיות, אפילו כמו יוון, שהדירוג שלה במונחי מודי'ס הוא Ba1, עם יחס חוב תוצר של 177%, הרי שהניסיון מלמד שהדירוג הנמוך הזה לא ממש מסוכן: כשיוון ניצבה בפני משבר שלא אפשר לה להחזיר חובות גרמניה תמכה בה, כדי שלא לאפשר למדינה בגוש האירו ליפול.
4+לא ממש אורים ותומים
חברות הדירוג מבקרות במדינות המיועדות לדירוג ונפגשות עם גורמי הכלכלה הרשמיים – אלה המשפיעים על הצד הפיסקאלי – על תקציב המדינה ומדיניות המיסים, הנדל"ן ומנועי הצמיחה והן על הגורמים המשפעים על הצד המוניטרי – בבנק המרכזי. ממשלות מייחסות חשיבות רבה לפגישות הללו ומנסות להציג עצמן בצורה הטובה ביותר, כדי לזכות בדירוג גבוה. גורם חשוב בהערכת סיכונים הוא "הגורם האישיותי" ולכן גם לאנשים הספציפיים אתם נפגשים הנציגים יש השפעה על הדירוג.
הערכת סיכונים הוא אחד העניינים הסבוכים בכלכלה. קל מאוד לזהות פושט רגל ולחבר דוח סיכונים בהתאם, אך דווקא הערכת סיכונים של מדינות וגופים חזקים היא הרבה יותר מורכבת. אתה יכול לראות אדם שמתגורר בבית יוקרתי מאוד ונהנה מאיכות חיים של האלפיון האחרון, אבל את הסיכונים רואים בבירור רק אחרי שהם מתממשים.
לכן החברות הללו זוכות ללא מעט ביקורת – ובצדק. הן מתפרסות על עשרות אלפי דירוגים של ניירות ערך ממשלתיים וקונצרנים (של חברות) וקשה מאוד לסמוך על הדירוגים שלהן. כך למשל, במשבר הגדול ב-2008, בנקים שהיו חשופים לסיכונים עצומים שהביאו לקריסתם, זכו לדירוג הגבוה ביותר, מבלי שחברות הדירוג הצביעו על הסיכונים הללו.
חברות הדירוג נהנות מהכנסות מהמנפיקים של איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, המעוניינות להיות מדורגות. הן גם נהנות ממכירת דוחות דירוג ומידע אחר לחברות ולסוחרים.
ישראל נחשבה בדרגה NR – בלתי מדורגת – עד לסוף שנות ה-90'. רק ב-1998 חברות הדירוג החלו לדרגה. מאז היא רק עלתה בדירוג מרמה בינונית גבוהה ועד לרמה הגבוהה. הדירוג החדש של מודי'ס מציב אותה ברמה הגבוהה בתוך הסקאלה של הרמה הבינונית. לפי שתי החברות האחרות ישראל עדין מדורגת בגירוג נמוך, בסקאלה הגבוהה. מעל הסקאלה האמצעית והגבוהה יש דירוג פרימיום, של מדינות כמו גרמניה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק ועוד, המדורגות ב"טריפל איי".
החברות ושיטת הדירוג שלהן
S&P – הדירוג של ישראל AA- – סטנדרדד-אנד-פורס היא החברה הוותיקה מבין פירמות דירוג האשראי הגדולות. היא נוסדה בניו יורק ב-1860. לחברה יש 4 דירוגי השקעה בסיסיים: AAA; AA; A ו-BBB, אך לדירוג הגבוה ביותר יש גם אפשרות ציון שלילי (AAA-) ולאחרים יש אפשרות ציון "פלוס" ו"מינוס", כך שבפועל יש 11 דירוגי השקעה ויש עוד 7 דירוגים של אי השקעה. לפיכך, ישראל מדורגת ברמת הדירוג הרביעית מתוך 11 המדרגות, שהיא רמה הנחשבת גבוהה.
ב-2007 החברה רכשה את חברת הדירוג המקומית "מעלות", העוסקת מאז תחילת שנות ה-90 בדירוג אשראי מקומי.
פיץ' – הדירוג של ישראל A+ – החברה נוסדה בלונדון ב-1914 ואימצה את מדרגות האשראי שהיו מקובלות, של S&P הוותיקה יותר. לפיכך, ישראל מדורגת ברמה אחת מתחת לדירוגה של החברה הוותיקה יותר.
מודי'ס – הדירוג של ישראל A2 – החברה נוסדה בניו-יורק ב-1909, אך כיום היא דומה בגודלה למתחרה הוותיקה שלה – S&P (הכנסות של כ-6 מיליארד דולר). הדירוגים של מוד'יס שונים מהחברות האחרות והם משלבים אות גדולה, אות קטנה וספרה (1-3). יש לה 4 דירוגי השקעה בסיסיים – Aaa; Aa; A; Bbb1 ועוד 8 דירוגי ביניים: ל-Aa יש דירוגי ביניים: Aa1, Aa2; Aa3 ובאופן דומה לדירוגי הבסיס האחרים.
לפיכך, ישראל מדורגת בדירוג ההשקעה הבסיסי השלישי (A) ודירוג הביניים האמצעי – A2. מדובר ב"דירוג השקעה" לא נמוך באופן יחסי לעולם, אך נמוך יותר מהדירוגים לה זוכה ישראל בשתי חברות הדירוג האחרות. מודי'ס מחזיקה בישראל את חברת "מידרוג", משנת 2003.
