משרד האוצר פרסם בסוף השבוע את הצעדים המתוכננים להתמודדות עם הגירעון שצפוי לזנק ל-4.4% מהתוצר בשנה זו. האוצר מציג את המיסים החדשים שיוטלו כצעדים לצמצום פליטות הפחמן, בין היתר על ידי צמצום הנסועה (מיסוי על רכב), מניעת עישון וקידום אורח חיים בריא. בנוסף, הכוונה היא להעלות את המע"מ ב-1% החל מתחילת 2025 ולהטיל מס על רווחי הבנקים.
בסעיף פליטות הפחמן מדובר על ייקור של כל הדלקים הפוסילים – פחם, גז טבעי ומזוט בעשרות אחוזים, באמצעות העלאת מס הבלו מדי שנה, בין השנים 2025-2030. מס הנסועה לרכבים חשמליים והיברידיים יוטל, לפי הצעת האוצר החל משנת 2026, בסך של 15 אגורות לק"מ, במונחים של פברואר 2024, שישולמו במקדמות דו-חודשיות. עוד מנחים באוצר לגבש הצעה למיסוי מס נסועה שאינו חלף בלו, שיחול גם על רכבים מונעי בנזין. החלופה תגובש עד שנת 2025, כדי שגם היא תחול בתחילת 2026.
באוצר מציינים, כי הירידה העקבית במחירי הרכבים החשמליים, לפי המתווה שנקבע היה מתווה עולה – דהיינו שבשנים 2023 ו-2024 חלה עלייה מדורגת בשיעורי המס, כך שהמיסוי על רכבים חשמליים החל מה-1 בינואר 2024 הוא 35% ותקרת ההטבה הינה 50 אלף שקלים. כתוצאה מכך, מגמת הכניסה של הרכבים החשמליים לישראל התחזקה עד שבשנת 2022 שיעור הרכבים החשמליים שיובאו לישראל עמד על 14% מתוך כלל הרכבים המיובאים.
לפי המצב הקיים, החל מה-1 לינואר 2025 מס הקנייה על רכבים חשמליים צפוי להשתוות למס המוטל על רכבי בנזין – 83% מס קנייה עם הפחתת המיסוי בהתאם לנוסחת מיסוי ירוק. שינוי קיצוני זה ביחס לשיעורי המיסוי בשנת 2024 צפוי לבלום את מגמת הכניסה של הרכבים החשמליים לישראל, ועל כן מוצע לקבוע בצו מדרגות נוספות בשיעורי מס הקנייה עבור השנים 2027-2025.
לפיכך, מוצע שמס הקנייה בשנה הבאה על רכבים אלה יעמוד על 50% (עד תקרת הטבה של 35,000 שקלים). בשנת 2026 הוא יעמוד על 57% (עד תקרה של 30,000 שקלים) ושנה לאחר מכן על 65% (עד תקרה של 25,000 שקלים). כזכור, משנת 2030 לא תותר מכירה של רכבים מונעים בנזין, כך שהעידוד רלבנטי במיוחד ל-3 השנים הבאות, ובאופן פוחת מכיוון שבמילא תרד המוטיבציה לרכוש רכבים אלה לקראת 2030. במקביל, האוצר יקצה 100 מיליון שקלים לשם פריסת עמדות טעינה חשמליות ברחבי הארץ.
הסוף לקניית סיגריות בדיוטי פרי
האוצר מסביר את הגדלת המס על מוצרי עישון בכך ששיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות, וגם שיעור הירידה במספר המעשנים קטן משיעורם בעולם המערבי. לפיכך, האוצר מזהה הזדמנות גם בתחום הזה בהעלאת המיסוי החל מהחודש הבא בשיעור של 15% על הטבק, מה שיביא לעלייה של לפחות 5% במחיר לצרכן. במקביל, האוצר מציע לבטל את הפטור על ייבוא אישי של טבק, על ידי נוסעים שחוזרים לארץ עם מכסת טבק פטורה ממס. המהלכים הללו יגדילו את הכנסות המדינה ב-600 מיליוני שקלים.
יהיו שינויים מבניים במשק
לצד צעדים אלה יינקטו צעדים לצמצום תקציב משרדי הממשלה – הפחתה בתוספות תקציביות שהובטחו לשנה זו, צמצום הכספים הקואליציוניים, הפחתה בתקציבי רכישת שירותים, כמו פרסום, ייעוץ, הדרכות ותמיכות. זאת בנוסף לעצירת גיוסי כוח אדם לשירות הציבורי ואף עצירת התרחבות מצבת העובדים בשנתיים הבאות. במתווה שפורסם מצוין במפורש הצורך "בהעלאת מיסים משמעותית".
באוצר מציינים גם, מעבר למצב שנוצר בעקבות המלחמה, את הבעיה המבנית של המשק הישראלי, לפיה התוצר לנפש בישראל נמוך בכ-10% מהממוצע במדינות המפותחות (ה-OECD). חלק מהעניין הוא הילודה הברוכה בישראל, הגבוהה מהממוצע במדינות הייחוס, אך חלק אחר מיוחס גם למבנה המשק. באוצר מבטיחים לטפל בבעיה זו על ידי יצירת שינויים מבניים, כצורך בוער יותר כעת, בעקבות המצב שנוצר.
החברות הממשלתיות ישלמו דיבידנדים
האוצר מצא אפשרות לקבלת הכנסה נוספת ממכון התקנים, שנהנה במשך השנים מתמיכה ממשלתית של 20-30 מיליון שקל בשנה וכעת נצברו בקופתו יותר מ-200 מיליוני שקלים. האוצר מתכוון למצוא דרך להעביר לקופת המדינה את העודפים הללו.
אפשרות משמעותית יותר מוצא האוצר בחברות הממשלתיות שלא חילקו לממשלה דיבידנדים מרווחיהן. מדובר בחברות רווחיות כמו רפאל וחברת נתיבי הגז ויתר החברות, שהאוצר רואה בהן פוטנציאל הכנסות מיידי של 2 מיליארד שקלים. כיום פועלות בישראל 70 חברות ממשלתיות במגוון תחומים בעלות מחזור של כ-81.6 מיליארדי שקלים (נכון לשנת 2022). בשנת 2021 היקף העובדים עומד על 55,890 עם עלויות העסקה המוערכות בכ-18 מיליארד שקלים. החברות הממשלתיות הן נכס משמעותי של המדינה, ובשנת 2021 ושנת 2022 נשאו רווח נקי של 3.766 מיליארד שקלים ו-2.41 מיליארד שקלים בהתאמה.
לא מאמינים לדיווחי העצמאים
האוצר גם מוצא פוטנציאל הכנסות של 70 מיליוני שקלים בשנת 2025 משינוי ההכרה בהוצאות דלק לעצמאים וחברות. לדברי האוצר, כיום ההכרה הזו נעשית לפי חשבוניות דלק, במנותק ממעקב אחר הנסועה של הרכב המזכה. לכן, לטענת האוצר, יש הונאות בתחום של כאלה המציגים הוצאות דלק מוכרות בהיקף גדול יותר מכפי שמוצא בפועל. שינוי המנגנון הזה, לדברי האוצר, יביא לחיסכון של 400 מיליוני שקלים בשנת 2026.
המנה העיקרית: המע"מ ורווחי הבנקים
אך המנה העיקרית של האוצר היא ללא ספק העלאת המע"מ באחוז אחד, ל-18%, בשנת 2025. המהלך הזה יזרים לקופת המדינה, לפי ההערכות, 7.2 מיליארדי שקלים כבר בשנה הבאה.
עוד מנה דשנה להכנסות המדינה האוצר מציע ממיסוי הבנקים – מיסוי שצפוי להכניס כ-1.4 מיליארדי שקלים בשנה הבאה, וחלק יחסי מכך בשנה זו (בהתאם למשך הזמן שיידרש להשלמת החקיקה בעניין). לפי ההצעה יחול מס של 17% על שכר הבנקאים ומס של 26% על רווחי הבנק – 9% יותר משיעור המע"מ, שיגבה באמצעות אותו מנגנון.
