שואלים אותי מדוע חמאס, שמוכה עד היסוד ועל סף קריסה, דוחה הצעה כל כך נדיבה של ישראל לשחרור חטופים והפסקת אש ארוכה.
התשובה: בדיוק בגלל הנדיבות. חמאס חושב אחרת. לסינוואר לא אכפת לא מהעזתים ולא מדבר מלבד אידיאולוגיה פנאטית שמקדשת את המוות למלחמת ג'יהאד בכופרים (אנחנו) וכל האמצעים כשרים גם עיוות של האיסלם והתרת רצח ואונס ילדות.
מבחינת חמאס, אם ישראל נדיבה, היא מעוניינת בהפסקת אש וזה הזמן להעלות את המחיר ואין כמו סינוואר בהבנת חולשותינו והתמחות בבאזר הדמים.
הוא יודע טוב מאוד לקרוא את המפה ומרגע שהצגנו הצעה, קיבלנו סירוב ויום לאחר מכן הכפלנו את המחיר, זה אומר שישראל מחפשת חבל לסיים את המלחמה וזו רק שאלה של זמן מתי תגיע הצעה נדיבה יותר בשיפור תנאים ניכר.
2+כואב לומר, אבל זה לא המסר שאנו רוצים להעביר לסינוואר וגם לנו במלחמה שתכליתה לחסל את חמאס.
אני אישית מגויס מאז ה-7 באוקטובר כחובש באוגדת עזה וכותב לכם את השורות האלה מהחזית.
המסר שהצעה כזו מעבירה, לי ולחברי לנשק, אחרי כל החברים שקברנו והטבח המטורף שעברנו הוא נורא ומפחיד אותנו עשרת מונים מכל מחבל חמאס.
את החטופים צריך לשחרר, וכנראה זה לא יקרה ללא תשלום מחיר, אבל זה נכון כל עוד מבטיחים את המשך הלחימה עד למיגורו המחולט של הרוע הזה מאזורנו.
זו מלחמה גורלית. גם חיזבאללה ואיראן ושאר האויבים שלנו מסתכלים על המלחמה הזו ולומדים כיצד לפעול.
אם הטבח הגדול ביותר שקרה כאן מאז השואה יעבור עם מחיר קשה לעזה – "מכה אנושה" ושאר מושגים שהרגילו אותנו אליהם, אבל חמאס ישאר באזור, המשוואה הזו שווה מבחינתם ורצוי לחזור על כך בכל אזור שוב ושוב עד להשמדתם היהודים.
2+בינתיים העזתים והחיילים שלנו ישלמו את המחיר.
סינוואר בטוח ממקום מחבואו והוא לא יצא משם ללא הישג שיקבע ניצחון תודעתי מהדהד שיתדלק את המשך הג'האד עד לטבח הבא.
ישנה אפשרות אחרת לשחרור החטופים תוך השגת יעדי המלחמה, והיא צריכה לשמור על 2 נקודות אסטרטגיות:
1. יש להיזהר בשחרור מחבלים עם דם על הידיים. סינוואר, אדריכל טבח ה-7 באוקטובר היה אחד מהם. חיי חטופינו היקרים חשובים, אך גם שאר הישראלים שחיים כאן.
2. כל מחיר עבור חטופינו צריך להבטיח את המשך הלחימה עד לחיסול הנהגת חמאס ומיגור הארגון באופן מוחלט מעזה.
