עדויות החטופים והחטופות: בעצרת התמיכה בבני משפחות החטופים והנעדרים שהתקיימה הערב (שבת) בתל אביב, הוקרנו מספר עדויות קשות של חטופים וחטופות שהוחזרו במסגרת העסקה עם החמאס-דאעש, שעליה חתמה ממשלת ישראל, לאחר עשרות ימים בשבי ארגון הטרור האכזרי ברצועת עזה.
עדויות החטופים והחטופות
העדות של מיה רגב, בת 21, שהייתה מוחזקת בשבי החמאס 50 יום, ואיתי רגב, בן 18, שהיה מוחזק בשבי החמאס 54 יום | קרדיט: מטה המשפחות
מיה רגב, שחזרה משבי החמאס לאחר 50 יום ואחיה, איתי רגב, שחזר משבי החמאס לאחר 54 יום: "הימים שם עוברים כמו נצח, הימים שם קשים מאוד. אם זה הרעב, אם זה הגעגוע למשפחה, אם זה המנטליות הקשה, התנאים הקשים. כל יום שם הוא כמו גיהנום. פחד לא נורמלי, אפס שינה. בלילה הגעגועים הם מטורפים והחוסר ידיעה הוא פשוט מפחיד. יש לנו חבר בשם עומר שאני מאד מאד מתגעגע אליו כפרה עליו. עומר עדין שם ואני יודע מה הוא עובר שם ואני יודע איזה פחד יש שם".
העדות של עדינה משה, בת 72, שהייתה מוחזקת בשבי החמאס 49 יום | קרדיט: מטה המשפחות
עדינה משה, שחזרה משבי החמאס לאחר 49 יום ברצועת עזה: "שמי עדינה משה ואני חזרתי משבי החמאס אבל השארתי שם את החברים הטובים שלי מקיבוץ ניר עוז. כולם מבוגרים מאוד עם מחלות רקע קשות וללא תרופות מתאימות. כשהייתי שם, מצב המזון שם הלך והתדרדר. הגענו בסופו של דבר לאכילת אורז בלבד. אני מתחננת ומבקשת: אנא עשו הכל למען שחרורם, גם כדי שאני אוכל להשתקם. עד שהם לא יחזרו, אני לא אוכל להשתקם".
העדות של מרגלית מוזס, בת 77, שהייתה מוחזקת בשבי החמאס 49 יום | קרדיט: מטה המשפחות
מרגלית מוזס, שחזרה משבי החמאס לאחר 49 יום ברצועת עזה: "שמי מרגלית מוזס, בת 77 מקיבוץ ניר עוז. ב-7 באוקטובר חטפו אותי והורידו אותי למנהרות בעזה. בלילות אני חייבת להיות צמודה למכשיר חמצן, ולקחתי אותו איתי לעזה כדי שאני אוכל לישון. אחד המחבלים שהתעצבן עלי, לקח ממני את המכשיר למרות שאמרתי לו שזה החמצן שלי. דיברתי איתו בערבית והוא הבין את המשמעות אבל זה לא היה לו אכפת. 49 יום לא ישנתי. היה קשה מאוד. היו קשיים נפשיים, היו קשיים פיזיים וכל יום שעובר זה נעשה יותר ויותר קשה. להיות חטופה במנהרות, זה מצב בלתי נסבל".
