בעקבות הטבח האכזרי של ארגון הטרור חמאס דעאש על העוטף בשביעי באוקטובר, ועל מנת להעלות את המועדות בנושא החטופים במגרש הבינלאומי, היוצרת והזמרת דיקלה משחררת שיר חדש יחד עם מקהלת ילדי בתי הספר היסודיים באריאל ולהקת צעירי אריאל. השיר יוצא כחלק ממיזם של עיריית אריאל והמרכז הקהילתי גוונים, שנולד במטרה להעלות את המודעות הארצית והעולמית להשבת החטופים והנעדרים לביתם.
השיר המצמרר נכתב בשפה האנגלית על מנת להגדיל את החשיפה הבינלאומית למציאות הקשה שנכפתה עלינו מאז הטבח האכזרי של חמאס-דעאש בשביעי באוקטובר, ולהעביר באמצעות מוזיקה את התחושות והחוויות שעוברות על אזרחי מדינת ישראל, תוך דגש כי מדינת ישראל כולה על כל אזרחיה מאוחדת ונחושה שלא להפסיק עד שהחטופים והנעדרים יחזרו הביתה בשלום.
במקור השיר נכתב על ידי הגברת דינה שליט, אז מנכ"לית קרן אריאל לפיתוח עם הסרת "מסך הברזל" שאיפשר את עלייתם של יהודי בית המועצות לשעבר לישראל לפני כ-30 שנה. עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', חברי להקת צעירי אריאל לקחו את הטקסט המקורי והתאימו את השיר המרגש והנוגע למציאות הנוכחית על מנת שיהיה רלוונטי מתמיד, לאחר מכן הוא הולחן ע"י דיקלה, תמיר דורי ואור קודאי.
דיקלה כתבה על השיר: "כולם מדברים על ה-7 באוקטובר, מבחינתי יש גם את ה-8 וגם את ה-9 וה-10 לאוקטובר ולמעשה עד עצם היום הזה! החל מאותו היום ארור, כל עוד החטופים אינם חוזרים לביתם אנחנו כל יום חיים מחדש את אותו היום השחור. כשאני מעזה, מבעד לפחדיי, לחשוב על אותו התינוק בן התשעה חודשים כשהוא מסתכל במבטו התמים במי שאוחז בו בשבי (אמן ויש כזה) אני נטרפת מתמימות ליבו וממבט עיניו, שמחפשות מישהו שיחזיר אליו חיוך כשהוא מחייך אליו".
1+"אני לא צריכה להסביר לעולם שאסור לעשות מעשים שכאלו", הבהירה הזמרת, "אני לא שרה כדי להזכיר לעולם ולאנושות כולה או לשכנע מדוע פשעים שכאלו כנגד האנושות אסורים, אלא כדי לשתף את העולם בכאב ובאימה האינסופיים, ולהדגיש את הזיכרון, הכמיהה, הפחד, הגעגוע והחשש על הילדים והילדות שלנו – שאסור שישכח לרגע! בנוסף לכך אני כאן לתבוע את עלבונם של החטופים ואת עלבונה של התמימות ועלבונה של השכינה. זה המעט שיכולתי לעשות במצב חסר אונים שכזה".
