המלחמה הצמיחה אתגרים רבים לישראל. חלקם יצוצו דווקא עם שוך הקרבות, כמו אתגרי התשתיות והשיקום, אך כבר עכשיו צריך לזכור, כפי שלא לחינם נקבע בתקציב המדינה, האתגרים הגדולים ביותר הם חינוך וביטחון.
מתוך האירועים הכלכליים המסוקרים ביותר מאז פרוץ המלחמה, לפניכם שבעת הגדולים שבהם:
- חינוך
חינוך הוא האתגר של כל מדינה מודרנית וכפי שניתן לראות בתקציב המדינה, הוא האתגר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח התקציב הגדול ביותר, יותר מתקציב הביטחון – כ-78 מיליארדי שקלים. בניגוד למה שאנחנו עלולים לחשוב, אתגר החינוך רק גדל במלחמה, כאשר כ-130,000 איש פונות מבתיהם והילדים והנערים אינם נגישים למוסדות הלימוד שלהם.
3+הסיכון שבהיעדר טיפול מתאים לא מתמצה רק ביצירת פיגור בהישגים הלימודיים של התלמידים ובמוכנותם למבחני המיצב ומבחני הבגרות, אלא בסיכונים של יצירת טראומות, בחוסר יכולת לעבד את האירועים בצורה בריאה ובקושי שיהיה להם לחזור לשגרה.
- צבא, ביטחון וסייבר
התקציב השני בגודלו השנה, לפני העדכונים הנדרשים בשל המלחמה, עמד על כ-63 מיליארדי שקלים. מערכת הביטחון הרגילה אותנו למושגים שכולנו למדנו לדקלם על בנייה צבא קטן וחכם. קיווינו שאם הפרנו את ההבטחה לילדינו על המלחמה האחרונה, שלפחות נרכך להם את השירות הצבאי; השאיפה הייתה להחליף להם את הג'ויסטיק של משחק המחשב בזה של המכשור הצבאי; להשאיר אותם על המסך לו הם בלאו הכי מכורים.
אז זהו, גם את ההבטחה הזו נצטרך להפר. מתברר שגם הסטארט-אפ ניישן, אומת ההיי-טק, עדין נדרשת להתמודדות עם מציאות לא מתווכת. האתגר הזה לא מתמצה בשינוי רשימת הרכש, אלא בשינוי הגישה לחיילים ולשיח הצבאי בכלל.
3+- בנייה
כל מדינות ה-OECD נדרשות לעובדים זרים. ככה בנוי העולם המודרני. בניגוד למה שידוע בציבור, מרבית כוח האדם לבנייה בארץ הוא מקומי. באופן ישיר 220,000 ישראלים עוסקים בבנייה ועוד רבבות במקצועות פריפריאליים לענף. אלא שישראל התמכרה גם לעובדים החצי-ביתיים – מיו"ש ומעזה. מדובר ביותר מ-75,000 עובדים בענף שקשה מאוד להתנהל אתם, אך עוד יותר קשה בלעדיהם. כעת הם הסיבה המרכזית לפגיעה באתרי הבנייה. מלבדם יש בשגרה בארץ עוד 25,000 עובדים זרים.
3+האתגר כעת הוא לנסות להגדיל את מספר העובדים המקומיים, למרות שמדובר באתגר מורכב ובמקביל להחליף את מרבית העובדים מיו"ש ומעזה בעובדים זרים. אתמול הממשלה אישרה ייבוא של 10,000 עובדים זרים שלא במסגרת הרגילה והמפוקחת ועוד 8,000 עובדים זרים "שבים". המלחמה הזו היא הזדמנות לענף, מכיוון שהעסקת העובדים מיו"ש ועזה גבתה מחירים מהענף – גם חוסר היציבות התעסוקתית וגם ההתמכרות לידיים עובדות שהיה לאחת הסיבות לפיגור באימוץ טכנולוגיות חדשות בבנייה.
- התיישבות וחקלאות
כמו בכל תחום, גם את ההתיישבות יש לבחון מחדש לאור המלחמה. אולי גם כאן יש הזדמנויות חדות; אולי לא בכל המקרים כדאי לדבוק בגישה של שדות הנושקים לגדר הגבול. צריך לזכור שהתפיסה של אזרחים על הגדר התאימה לתקופה בה החקלאים היו הלוחמים, לא תאילנדים.
ייתכן שבחלק מהמקרים יהיה ראוי יותר לבחון מיקומים שונים לשדות. אולי מתאים יותר לתקופה להשאיר מרחק מסוים מהגבול ככר פעילות לצבא ולפרוס את ההתיישבות פנימה לנגב ולגליל. זוהי גם הזדמנות לבנות תכנית רב שנתית לתמיכה ישירה בחקלאים, שתסייע לנו ליישם את המלצות הבנק העולמי, שלא לדבר על ההיגיון הישר, ולפתוח את השוק החקלאי לתחרות, כפי שעשו מרבית המדינות המפותחות בעולם.
- שוק ההון
המלחמה הזו מוכיחה פעם נוספת את בגרותו וחוסנו של שוק ההון המקומי. בעוד האזרחים מתקשים להחזיר חיוך לפניהם והתחושה היא שאנחנו בעיצומה של מלחמת העצמאות השנייה, מוכים וחבולים מה-7 באוקטובר ומתקשים להתאושש ממנו, הרי שהמדדים המובילים נמצאים כעת רק פחות מ-9% משעריהם ערב המלחמה. זו לא פאניקה, זו תגובה סבירה לחלוטין ביחס לגודל האירוע ולאי הוודאות בה אנחנו נמצאים. התגובה הזו מראה שאנחנו מאמינים בניצחון והתאוששות השוק בטווח הארוך. צריך לשים לב היכן המוסדיים שלנו ועד כמה הם תומכים ומאמינים בשוק בימים אלה. לעתים נראה שהזרים מאמינם בנו יותר מהמקומיים…
השקל חזר לשערו ערב המלחמה, עם סיוע קטן יחסית של בנק ישראל, שרחוק מלממש את כל ה-30 מיליארד דולר שהקצה לתמיכה בשער השקל.
3+- היי-טק
המלחמה הזו פוגעת בהיי-טק הישראל בטווח המיידי, מכיוון שרבים מעובדיו מגויסים. אבל המלחמה הזו גם מגבירה את ההשקעה בענף – תקציבי הביטחון הגואים מנותבים גם למחקר ופיתוח וחיילי ההייטק נחשפים לצרכים חדשים. מרבית ההשקעה בתחום, בשונה ממדינות אחרות בעולם מרבית ההשקעה בתחום אינן מגיעות ישירות מסעיפי המדען הראשי, אלא מהזמנות מערכת הביטחון ומהמו"פ הפנימי שלה, שזולג בעיקר באמצעות כוח האדם המוכשר שיוצא מהמערכת לאזרחות. לכן, גם בתחום הזה הפסימיות תתברר כלא משתלמת.
- צמיחה
בסופו של דבר צמיחה היא האתגר. היכולת למנוע מהמשק להיעצר; להחזיר כמה שיותר מהר את העובדים שניתן להחזיר לעבודה. נכון שגיוס המילואים כופה על 300,000 איש להיות מחוץ למעגל העבודה ויש גם את המפונים ואת הענפים המושבתים, או מושבתים חלקית, אבל זהו האתגר הגדול. ישראל תצטרך להמשיך לתפקד בכל תנאי – שהרי המטרה של ארגוני הטרור היא לא רק לפגוע בחיי אדם, אלא גם במרקם החברתי ובכלכלה. מתווה הפיצויים מזרים כסף למשק ומסייע בכך, אך הוא גם גורם מעכב צמיחה. עסקים מחשבים כעת את כדאיות העסק לפי החלופות – לפעול במתכונת מצומצמת, או לסגור וליהנות מפיצוי מלא. עם התארכות המערכה האוצר יצטרך לבחון את האתגר הזה – לבנות קריטריונים שונים שלא יהוו תמריץ לעסקים ולעוסקים לפגוע בעצמם.
