גירעון הממשלה באוקטובר הסתכם ב-23 מיליארדי שקלים ולא פחות מ-61.5 אלף הוצאו לחל"ת; הפדיון בכרטיסי אשראי נחתך ב-25% ורווחיות החברות והעסקים נפגעה, אך האם מדובר בקריסה כלכלית? ממש לא!.
קצת יותר מחודש מאז אחד מפיגועי הטרור הרצחני מהגדולים שידעה האנושות, כוחה של כלכלת ישראל ניכר בה באופן מובהק. רופאים אומרים שהמדד החשוב של ספורטאים הוא לא הדופק אליו הם מגיעים בשיא, אלא משך הזמן שלוקח להם להחזיר את קצב הלב לנורמה שלהם אחרי שהם מפסיקים את המאמץ. זהו הדימוי הנכון לכלכלה – לא ההתמודדות עם המכה מראה את החוסן הכלכלי, אלא ההתאוששות ממנה. לצורך זה לא נצטרך להמתין לסוף המערכה, השיקום הכלכלי הוא תהליך שכבר התחיל, תוך כדי הלחימה.
כ-14,000 תביעות נפתחו עד כה בביטוח הלאומי – פגיעות של פצועים ובעיקר פגועי נפש, בעיקר נפגעי טראומה ובני משפחה של נרצחים, נעדרים וחטופים. הממשלה דנה ללא הרף בפיצוי אוכלוסיות שונות שנפגעות מהמלחמה באופן עקיף, לא כל שכן באופן ישיר. עסקים מכל סדרי הגודל נפגעו ורבבות משפחות מפונים מהדרום ומהצפון נדרשות לבניית חיים זמניים מחוץ לקהילתם. כל אלה מטופלים ומקבלים מענה.
4+לפי נתוני הביטוח הלאומי, מאז תחילת חודש נובמבר ועד ה-7 בנובמבר התקבלו כבר 35,577 בקשות חדשות לדמי אבטלה. יותר מ-31 אלף מהם הוצאו לחל"ת שלא מרצון. בחודש שעבר מאז פרוץ המלחמה – 61,500 הוצאו לחל"ת. הענפים מהם הגיעו מירב הבקשות הם ענפי הקמעונאות, המסחר ושירותי האירוח והאוכל. לפי המתווה המוסכם העובדים שיצאו לחל"ת ייהנו מתשלום דמי אבטלה משופרים: תקופת האכשרה, התקופה הנדרשת לתעסוקה לפני היציאה לחל"ת, ירד מ-12 ל-6 חודשים, לא יקוזזו ימי חופשה מימי החל"ת. תקופת המינימום המזכה צומצמה ל-14 יום, במקום חודש.
מיותר לציין שלא הכול נעשה בקצב הנדרש ורבים מאוכזבים מהקצב ומהתאמת הפיצוי, אבל ברמת המאקרו מדובר בטיפול סביר שנותן מענה טוב לכלכלה, בתנאים קשים ולא מוכרים.
4+השמרנות משתלמת
משרד האוצר, בנק ישראל ויתר המוסדות הכלכליים לא נתקפו פאניקה ופועלים בשיקול דעת בעיקר בכך שהם מנהלים את הגופים בשמרנות, למרות המלחמה, הצרכים הדוחקים והלחצים. זו הסיבה לכך שהגירעון בחודש אוקטובר, שבמהלך רובו התנהלה המלחמה הזו, הסתיים בגירעון של 23 מיליארדי שקלים "בלבד".
גופים אלה כמו מערכת הביטחון, שידרו למשקיעים שהם שולטים במצב, אחרת היינו עלולים לראות בריחה המונית מהבורסה. אך המדדים המובילים בה הגיעו לירידה של 15% בשיא וכאמור בתחילת השבוע כבר השלימו חזרה את מרבית הירידה. זוהי אינדיקציה ברורה לאמון המשקיעים בכך שהממשלה נמצאת בשליטה מלאה על האירוע. גם השקל שינה מגמה והחל להתחזק מול הדולר ונסחר היום (רביעי) ב-3.85 שקלים – שער הגבוה ב-9% מתחילת השנה. זאת אחרי שבשנת 2022 השקל נחלש ביותר מ-12% מול הדולר. במילים אחרות, אין השנה שום שינוי במגמה של שער השקל מול הדולר מאז השנה שעברה, נטולת הרפורמות והמלחמות.
4+קיתונות של רותחים נשפכו על האוצר על כך שהוא מתמהמה עם התוכנית הכוללנית לפיצוי עסקים ועוסקים. אך רק חודש חלף מפרוץ המלחמה וכבר גובשה התוכנית בהסכמה רחבה עם האופוזיציה, ההסתדרות והמעסיקים וזו כבר אושרה בממשלה, נדונה בוועדות ועומדת לפני הצבעה בכנסת בימים הקרובים. רק מחר אמורות לשולם משכורות אוקטובר וגם עסקים לא מורגלים לתשלום שוטף ונקווה שבאיחור לא גדול ממועד תשלום השכר יחלו להעביר לחשבונות הבנק של עסקים ועוסקים.
קרן ההלוואות החלה לקבל בקשות מעסקים ועמותות, שניתן להגיש באמצעות האזור האישי באתר הממשלתי.
עוד יצוין, כי בנק ישראל הרחיב אתמול (שלישי) את מתווה הקלות הבנקים לתושבי דרום הארץ והן יחולו מעתה גם על המפונים בצפון. מדובר במתווה שמאפשר לבעלי הלוואות, כולל משכנתאות, לדחות את החזרי ההלוואה הקרובים.
אתגר הבנייה: אין עובדים
אחד הענפים שנפגעו קשות בעקבות המלחמה הוא ענף הבנייה. עוד לפני המלחמה הממשלה לא הצליחה להזניק את מספר התחלות הבנייה, בעיקר בשל עליית הריבית וירידת הביקוש. אך עם פרוץ המלחמה הענף הפסיד כ-90 אלף עובדים מהרשות הנעדרים מעבודתם וגורמים להשבתת אתרי הבנייה. כיום מעריכים בענף שדרושים לו לפחות 70 אלף עובדים כדי לחזור לתפקוד מלא.
4+בשונה מענפים אחרים, מדובר בענף שלעיכובים בעבודה בו יש משמעויות מרחיקות לכת שעלולות להשפיע על המשק לרעה: יצירת מחסור בדירות שתביא לזינוק במחירי השכירות, קריסת קבלנים ועזיבה של עובדים – שתשפיע על הענף לטווח ארוך יותר, גם אחרי המלחמה.
לדרישת התאחדות הקבלנים שר האוצר נאות להכלילם בתוכנית הפיצויים, אך בשיעור נמוך יותר של הוצאות קבועות – עד 15%, במקום 22% מההוצאות שנקבעו לכלל העסקים. כמובן שהקבלנים אינם מרוצים משיעור הפיצוי שנקבע להם, אך גם לשיטתם הבעיה החריפה יותר היא מצוקת העובדים. נראה שהמשק צריך להתארגן עם עובדים חדשים ולהוריד את התלות בעובדי הבניין מיו"ש.
פטור מהחזרי משכנתה – לא למפוני הצפון
בהמשך למתווה אליו הגיע בנק ישראל בהסכמה עם הבנקים המסחריים, הבנקים הוסיפו הטבה משלהם: בנק מזרחי טפחות הודיע שיפתור את תושבי קו העימות, עד 20 ק"מ ושדרות, מפירעון של החזר חודשי אחד של המשכנתה. בהמשך הצטרף בנק הפועלים עם יוזמה דומה רק למשך 3 חודשים. בנק לאומי הציע 5 חודשי פטור מתשלום משכנתה ודיסקונט הציע פטור מ-6 חודשי החזר משכנתה.
4+בדיקת "עכשיו 14" העלתה שמדובר בהטבה בסכומים זניחים, במונחי הבנקים, מכיוון שב-47 ישובים מתוך 48-49 הישובים להם הוצעה ההטבה, בוצעו רק כ-50 עסקאות בעשור האחרון. גם שדרות אינה דומה למוכר לנו ממרכז הארץ – נעשו בה 2,900 עסקאות בעשור האחרון. במילים אחרות, הבנקים בנו לעצמם קמפיין יחסי ציבור מצוין בתמורה להטבה קטנה.
לפי שעה אף בנק לא צירף את משפחות המפונים לפטור מהחזרי הנשכנתאות למפונים מהצפון.
