שלושה רופאים בכירים מארה"ב, הגיעו ביוזמת הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה, ובסיוע משרד הבריאות, להתנדב במרכז הרפואי לגליל בנהריה: "החלטנו לשים הכל בצד ולבוא לכאן".
שלושה הרופאים יהודים ממרכזים רפואיים בארה"ב, הגיעו לישראל להתנדב בזמן המלחמה במרכז הרפואי לגליל. השלושה מומחים בעלי שם הם: פרופ' דיוויד זלצמן וד"ר מרק קיסין, הדובר עברית, מהמרכז הרפואי היהודי שבלונג איילנד, וד"ר לואיס פרופטה מביה"ח Ascention St. Vinsent באינדיאנפוליס, בירת מדינת אינדיאנה.
"נולדתי ברוסיה ועליתי לארץ עם הוריי בגיל 8", אומר ד"ר מרק, "בגיל 16 עברתי עם המשפחה לארה"ב, ובשנת 87' חזרתי ארצה כדי להתגייס לצה"ל כחובש קרבי. בתום השירות הצבאי חזרתי לניו יורק, שם למדתי רפואה והשתלבתי בבתי חולים שונים".
ד"ר קיסין הוסיף, שהגיעו אליו הדיווחים על המצב בדרום, הוא היה בהלם מוחלט: "אמנם הייתי בניו יורק, אך ליבי היה בישראל. לא יכולתי להתרכז בכלום, לא בבית ולא בעבודה. יצרתי קשר עם בתי חולים שונים בישראל ושאלתי אם מישהו זקוק לעזרתי, וכך הגעתי למרכז הרפואי לגליל".
פרופ' זלצמן, כירורג לב-חזה שמגיע גם הוא מביה"ח שבלונג איילנד, חש תחושות דומות: "כל חיי הבוגרים רציתי להגיע לישראל. אפילו כמעט עשיתי עלייה", הוא מגלה. "שוחחתי עם מרק ושנינו הסכמנו שאנחנו חייבים ברגע כזה לעצור הכול בארה"ב ולטוס ולסייע לישראל".
הרופא השלישי, ד"ר פרופטה, מומחה ברפואת חירום, השתלב במלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה – מיון) של המרכז הרפואי לגליל, שם הוא מלמד ומדריך מתמחים בתחום רפואה דחופה וכירורגיה, תוך מתן דגש על פצועי טראומה.
"זה הביקור הרביעי שלי בישראל, והפעם הראשונה בה אני מתנדב בבית חולים בארץ", אומר ד"ר פרופטה. "שניים מבניי קיבלו חינוך דתי בישיבה בניו יורק, וכיהודים יש לנו זיקה רבת שנים לישראל. לפני כ-15 שנים הגעתי לסמינר במרכז הרפואי לגליל, כחלק משיתוף פעולה של ביה"ח עם 'שותפות ביחד גליל מערבי' של הסוכנות היהודית. למדנו אז מניסיון המומחים בתחום פציעות טראומה ומקרי אר"ן (אירוע רב-נפגעים), וכעת אני מעביר את הידע שרכשתי למתמחים באותו מרכז רפואי. עבורי זו סגירת מעגל".
סגן מנהל המרכז הרפואי, ד"ר צבי שלג, שנפגש עם שלושת הרופאים, אומר: "מחמם את הלב לראות רופאים ברמה כה גבוהה, שעוזבים הכל, עבודה ומשפחה, ומגיעים אלינו בהתנדבות מלאה. מעבר למימד המקצועי, מדובר בבני אדם מחויבים ורגישים, שתורמים אצלנו גם לאווירת הסולידריות ולתחושת שותפות הגורל".
