ניצן אלון, מי שעמד בראש מטה החטופים, טוען עכשיו שאפשר היה לשחרר את כל החטופים שנה קודם תוך שמירה על כלל הישגי המלחמה. מדובר בשקר גס. לא טעות, לא פרשנות אחרת. שקר. וחוצפה שאין כדוגמתה, שמתכתבת באופן מושלם עם קמפיין מפלגות האופוזיציה בזמן אמת וגם עכשיו, ערב אירועי הזיכרון ל-7 באוקטובר שישמשו כר פוליטי נרחב למתנגדי הממשלה ערב הבחירות.
| צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
בואו נשאל את השאלה הפשוטה: מה הושג בשנה שבה אלון, מטה החטופים וראשי האופוזיציה דרשו לעצור הכל ולכנוע?
בשנה הזאת סינואר חוסל. מוחמד דף חוסל. צה"ל השתלט על כמעט 70 אחוז משטח הרצועה, פירק גדודים, חשף וחיסל מאות קילומטרים של מנהרות והשמיד את מערך הייצור של חמאס. כל אלה בוודאות לא היו קורים אם המלחמה הייתה נעצרת אז, כפי שאלון דרש.
והלאה: גם היום, אחרי שכל החטופים שוחררו עד האחרון שבהם, ישראל לא מחויבת באמצעות שום התחייבות שכבלה את עצמה אליה לסגת מהרצועה, להפסיק את המלחמה. הלחץ היה ונותר על חמאס. הוא זה שנדרש להתפרק מנשקו, ולישראל שמורה הזכות המלאה לפרק אותו בעצמה אם לא יעשה זאת. היא לא חתמה על שום הסכם שמונע זאת ממנה. זהו הישג אסטרטגי אדיר.
ומה היה קורה אם ישראל הייתה נכנעת לתכתיב של אלון ומשחררת את החטופים שנה קודם לכן?
נכון, כמה מהחטופים, אלה שנהרגו בשנה האחרונה בשבי, היו כנראה חוזרים בחיים. וזה כואב, כואב עד דם. אבל ברמה הלאומית, ברמת קיומה של המדינה, ישראל הייתה נדרשת להסיג לאחור את כל הישגיה. לוותר על מיטוט חמאס ופירוקו מנשקו, לסגת מכל שטח הרצועה עד קווי 6 באוקטובר, לאפשר את שיקום הרצועה כשחמאס עוד שם, לרבות חימושו מחדש, חפירת מנהרותיו, חידוש תוכנית הטילים והנשק, והזרמת כסף קטארי או אחר לצורך שיקום שלטון הטרור.
סינואר ודף היו בחיים לנהל את כל פעולת השיקום הזו תוך הכרזה על ניצחון ברור ומוחלט על ישראל שנכנעה. וכמובן, להתחיל לתכנן את הטבח הבא ואת חטיפות האזרחים והחיילים הנוספים, כדי לחזור על אותו הישג בדיוק, אחרי שניצן אלון ומדינת ישראל לימדו אותו שיעור חשוב מהי נקודת התורפה הכי גדולה של הישראלים ואיך אפשר לרצוח, לטבוח, לאנוס ולשרוף אלפים, אפילו עשרות אלפים, ולעשות שימוש בחטופים ליצירת לחץ על הממשלה לעצירה וכניעה.
ניצן אלון לא למד דבר. הביטוי שאמר, שעצירת המלחמה קודם לכן הייתה מונעת שפיכות דמים "של שני הצדדים" (!) מלמד יותר מכל מי הוא, מה הוא, ולאיזה מחנה הוא משתייך. זהו נרטיב של האויב. השוואה מופקרת בין רוצחי חמאס לחיילי צה"ל.
היה אסור לו להיות בתפקיד הרגיש הזה מלכתחילה. בתפקיד שאמור לאחד את כל עם ישראל סביב משימה קדושה, הושם אדם קיצוני ששייך לשוליים הסהרוריים מבית היוצר של הדמוקרטים. אדם שרואה את המלחמה הצודקת ביותר בתולדות ישראל כ"שפיכות דמים של שני הצדדים".
