מתן אברג'יל בן ה-19, תושב היישוב חרמש שבשומרון, נהרג במהלך מתקפת הפתע של חמאס על יישובי עוטף עזה, שעה שקפץ על רימון שנזרק לעבר הנגמ"ש ממנו ניהלו הוא וששת חבריו קרב עיקש מול מחבלי חמאס סמוך לקיבוץ ניר עם. בשיחה שקיימה ליטל שמש עם אביו, אריק, הוא מספר על הקרב הקשה ועל בן הזקונים שכל כך אהב.
"הוא היה בפעילות מבצעית בגבול עזה בזמן הפשיטה של החמאס על העוטף. בשבת בבוקר הם שמעו את הרעשים של הטילים שיצאו מכיוון הרצועה לישראל הם חשבו שמדובר בעוד משהו סטנדרטי ושבעוד זמן קצר הדברים יחזור לשגרה", מספר אריק על מהלך הדברים אותם שמע מחבריו של מתן לנגמ"ש.
אריק מספר כי בהתחלה טיהר הצוות של מתן את אחד הבסיסים אליהם חדרו המחבלים: "אחרי שהם טיהרו את המוצב הם חזרו לנמר וקיבלו פקודה נוספת להמשיך בקרבות. באיזשהו שלב המפקד חבר לכוח אחר והשאיר את החבר'ה להילחם לבד ולעשות את מה שהם יכולים, תוך שהם נתקלים בכוחות חמאס שיורים עליהם".
"בשלב מסוים", הוא ממשיך בעדות ששמע מהחברים, "הנמר נתקע והקשר השתבש. בנקודה הזאת אחד הטילים שירו עליהם פגע במכסה של הנמר ולא הייתה עוד אפשרות לסגור אותו. הם החליטו לנהל קרב כשפלג גופם העליון מחוץ לנמר". אריק מספר כי לאחר שאחד מהם נפגע נוצר מצב בו כל הלוחמים שהו בתוך הנגמ"ש מה שאפשר למחבלים לזרוק רימון לתוכו.
"לפי העדויות של החיילים מתן קלט את הרימון וניסה לזרוק אותו החוצה, אבל הוא התעכב כי הוא היה תקוע. כשהוא הבין שהוא לא יספיק להוציא אותו מהנמר הוא קיבל את ההחלטה הקשה, הצמיד את הרימון לחזה ומנע בגופו את מותם של חבריו. הוא נפצע קשה מהרימון ולא נהרג מיד. הוא גסס במשך מספר דקות אבל הפציעה הייתה קשה מאוד ולאחר מכן נקבע מותו, לא לפני שאמר כי עשה הכל למען המדינה ולמען החברים שליו.
לסיום, סיפר אריק על הנחמה המעטה שקיבל לאחר ששמע את סיפור נפילתו של מתן, וגם על אופיו: "מתן היה ילד שמח ושקט. ילד שידע להשיג את מה שהוא רוצה בכוחות עצמו. היה לו חוש הומור מתוחכם מאוד. הוא ידע להצחיק אותנו ברגעים הקשים. הוא ידע איך להוציא מאיתנו את החיוך בדרך שלו היו לא המון חברים היה ילד מאוד אהוב גם על החברים וגם על המורים והכל בצניעות ובשקט".
