הקרב בקיבוץ בארי: מפקד אוגדת 99, המכונה עוצבת הבזק, שעתיד להתמנות למפקד אוגדת עזה הבא, מסר היום (רביעי) תדרוך לכתבים הצבאיים שבו תיאר את הקרבות ההרואיים שניהלו חייליו ולוחמי צה"ל במאמץ הבלימה של מתקפת הטרור המזוויעה של חמאס בדרום בחג שמחת תורה.
חירם תיאר כיצד הוא הוקפץ ברגע האמת לדרום ובדרך לשם הבין שמתנהל אירוע בסדר גודל חריג מאד וחמור. בדבריו סיפר על הקרב שניהל עם לוחמיו לשחרור קיבוץ בארי מהמחבלים צמאי הדם של חמאס שטבחו במעל 100 מתושבי הקיבוץ.
את דבריו פתח בהודאה: "אנחנו נכשלנו במשימת ההגנה ברצועת עזה. אבל אנחנו גם השבנו את המצב לקדמותו, הרגנו את האויב ויישרנו קו על הגבולות. אנחנו מעודדים ומוכנים למשימות להמשך". כאן תיאר חירם את שהיה באותו יום שבת בבוקר: "לגבי האירוע עצמו, אני כמאו"ג (מפקד אוגדה) 99 אני בשבת בבית, מקבל הודעה בטלפון שיש נפילות בדרום, בכלל מקבל את זה בתיווך אזרחי, מההקשר, אני גם בחפיפה כבר לתפקיד הבא (מפקד אוגדת עזה), מההקשר שלא מסתדר לי, אני מבין שמשהו חריג ונוסע כדי ללמוד יותר טוב מה קורה שם, ואני בכלל לא מבין שאני נוסע כדי לעזור.
4+"במהלך הנסיעה נצברים עוד עדויות שיש אירוע יותר חמור. על כביש 6 מתקשר אליי רח"ט מבצעים שלומי בינדר, אומר לי שהיה אירוע חמור ורחב ואומר לי שכל המאו"גים מקבלים גזרות, נותן לי משימה לנסוע לנתיבות שמה יש מחבלים, ולהחזיר מצב לקדמותו בנתיבות. אני מיד מקפיץ את כל האוגדה קובע איתם נקודת כינוס בבית קמה כי גם אני לא מבין עד האירוע הוא עמוק ועד כמה אפשר להתקרב".
"אני מבין שהמחבלים נמצאים בתווך שבין הגדר לעמדות"
"הגדרתי את אחד מהם קמב"ץ ואחד קשר ואני נוסע איתם יחד לנתיבות. בכניסה לנתיבות בצומת של אני חובר למפקד תחנת המשטרה, קצת מעבר לנתיבות באזור של היישוב שובה. אני מתחקר אותו, מבין ממנו מה קרה ואיפה היו מחבלים. ביחד על מפה של העיר אני פורס את כוחות המשטרה שלו בהגנה ובינתיים תוך כדי שאנחנו שם, אני נותן לו עוד קצת סד"כ. נותן לו את משימת ההגנה על העיר. העיר נתיבות בחלק המערבי-דרומי שלה מסילת הרכבת רצה עליה, אז אני פשוט מסמן לו את הקו מסילת הרכבת ומסמן לו עמדות שיפרוס את כוחות המשטרה שלו כדי למנוע כניסה של עוד מחבלים לעיר או בכלל הגעה של מחבלים לעיר. ואני מבין שהמחבלים נמצאים בתווך שבין הגדר לעמדות, מבין שהאירוע הוא באמת רחב כמו שמסבירים, מודיע לפד"ם ולאוגדת עזה שאני לוקח אחריות על יישובים סעד, עלומים, בארי, ורעים.
"קפצתי ביוזמי אחרי שרח"ט מבצעים מדבר איתי אישית וכביכול מקפיץ אותי. זאת הסיבה שהגעתי מאוד מוקדם לאירוע, אלמלא כך הייתי מגיע שעה אחרי. אני ממשיך. אני צובר הרבה מאוד סד"כ, גם של משטרת ישראל, שב"ס, יחידות מיוחדות, 76, שלדג, 504, לוט"ר, אגוז, קומנדו. הרבה מאוד יחידות מגיעות. אני שם איזשהו נפק בצומת סעד עצמו כדי שאנשים לא ייכנסו סתם לאירוע. ושם כל סד"כ שקיבל משימה מאוגדת עזה אני מאפשר לו לעבור למשימתו, וכל סד"כ שהגיע לעזור ואין לו משימה אני מפנה אותו ליישובים שלקחתי עליהם אחריות, סעד, שבשמועות היה שם אירוע אבל לא היה".
4+"האירוע בעלומים היה נראה בשליטה"
"אחרי ששמתי סד"כ של לפחות צוות בכל אחד מהיישובים, אני משאיר כוח שלי שימשיך להזרים כוחות ליישובים האלה. אני מתחיל לחבור ליישובים עצמם. אני חושב שלעלומים אני אישית הגעתי באזור 11 בבוקר. מספיק עוד עם החפ"ק שלי, נתקלים, הורגים 3 מחבלים. סה"כ האירוע בעלומים היה נראה לי בשליטה. המזל הגדול שם שצוות הכוננות של היישוב הצליח להגן על המתחם המיושב, על בתי התושבים. המחבלים הצליחו להגיע ליישוב אבל לא הצליחו להיכנס למתחם המיושב של היישוב, של הבתים. בזכות זה נמנע שם אסון גדול.
"אז אני אחרי עשר דקות יוצא משם וחובר לבארי כשאני שולח את מח"ט 900 שבינתיים חובר לגזרה, נותן לו פיקוד על רעים, אומר לו אני לא מספיק להגיע לרעים, אתה מפקד רעים, את תמונת המצב הזאת אני מעביר כל הזמן לאוגדת עזה, לפד"ם ולאמ"ץ שיכירו. ברגע שאני עם מפקד וסד"כ בכל אחד מהיישובים אז אני מעביר להם תמונת מצב שזה מטופל ושידאגו לגזרות אחרות. בשלב מסוים אני גם פוגש את מאו"ג 98 ואנחנו מסכמים בינינו גבולות גזרה, כאשר הוא לוקח את כל השטח מצפון לסעד, ואני במרחב שבין רעים לבין סעד.
4+"קיבוץ בארי בגודל בינוני – כולם בהיתקלויות עם מחבלים"
"בתוך היישוב בארי אני מחביר אליי סד"כ של מעל 13 יחידות לדעתי, שייטת 13, שלדג, 76, שתי פלוגות מגדוד 890, לוט"ר, רבמ"ד, 504, כוח מאיו"ש של חטיבה 900 שמצליחה להשתחרר משם ולהגיע, טנק פגוע שניסים חזן שסמאו"ג באחד האוגדות המרחביות, בכלל מהבית, רואה טנק פגוע, בונה צוות, מפקד עליו כמט"ק. אני מכניס אותו פנימה והוא עובד איתנו. כוח מהימ"מ, וכוח מצדה של שב"ס. זה הסד"כ שאני מכניס לתוך הישוב, קיבוץ בגודל בינוני אבל כולם שם עבדו שמה וכולם בפועל בהיתקלויות והורגים מחבלים. אני עובר בין הכוחות באטרף כדי לוודא שכולם מכירים את הכוחות של כולם ואיפה מותר ואיפה אסור.
"קרב מבית לבית – הורגים מחבלים וכובשים עוד שטח"
"שם בתוך היישוב אנחנו בקרב מבית לבית הורגים את המחבלים וכובשים עוד שטח ועוד שטח. כל פעם זה עוד קו בתים שנכבש, אני מכניס כוחו מאחרונה שיתחיל לסרוק ולפנות את האזרחים שנמצאים במרחב הזה. צריך גם להגיד שהמחבלים, חוץ מלכבוש את היישובים הם התמקמו בחסימות על הצירים עצמם כדי למנוע מכוחות העתודה להגיע ליישובים. כל הקרבות ליישובים התחילו מהיתקלויות בצמתים וגם מאוד מארב שעשו לכוחות בכניסה ליישובים. יש כוחות שאני הכנסתי ממש על מפה דרך המטעים כדי שיצליחו להגיע אבל כמובן זה כבר עוברים לתצורה רגלית וחודרים רגלית אז זה גם לוקח זמן מאשר לנסוע נסיעה רציפה ולהיכנס דרך הש"ג של היישוב.
4+"108 מחבלים במספר"
"בתוך היישוב האירוע הזה, אמרתי משבת בבוקר אנחנו רק ביום שני לפנות בוקר מסיימים להרוג את כל המחבלים שהיו בתוך יישוב. 108 מחבלים במספר. בהרבה מאוד מוקדים בתוך היישוב עצמו, אני חושב שביום ראשון בערב היינו בשליטה מבצעית מלאה על היישוב, כלומר אנחנו כבר יכולים לנוע ביישוב ממקום למקום, אבל רק ביום שני לפנות בוקר סיימנו להרוג את כל המחבלים שהיו ביישוב, אולי אפילו ביום שני בצהריים עוד היו לנו שם היתקלויות. אחרי יום שני התחלנו את מאמץ איתור ניצולים, מעבר מבית לבית, סריקות מתוקתקות, לפתוח, לראות שלא פספסנו כלום, לפרוץ ממ"דים, שאולי יושבים בהם, נעלו את עצמם ולא רוצים לצאת.
4+"מצאנו אנשים שנחנקו למוות בתוך הממ"ד"
"המחבלים, כחלק מהשיטה שלהם גם לאלץ את התושבים שנעולים בממ"ד לצאת החוצה, הייתה להם ממש טכניקה, אם הייתי רואה את זה קורה פעם אחת אז הייתי אומר עשו את זה פעם אחת אבל זאת הייתה טכניקה כי ראינו את זה בכל היישוב. הם הוציאו את הרכבים מהחניה, מהבגאז', את הגלגלים הרזרביים, הבעירו אותם וגלגלו אותם לתוך המבנים, מה שפשוט התחיל להבעיר את הבתים ולאלץ את יושביהם לצאת החוצה. אנחנו באמת בסיום הסריקות גם מצאנו במספר ממ"דים אנשים שנחנקו למוות בתוך הממ"ד.
"סיימנו את הוצאת הגופות, הזיהוי שלהם, עבדנו צמוד גם עם הצוות היישובי, צריך להגיד שרבש"ץ בארי נהרג כבר ב6:30 בבוקר. ורוב חברי כיתת הכוננות נהרגו. כוחות העתודה הראשונים שהגיעו גם מגדוד 13 וגם ממשטרת ישראל נהרגו כולם. הכוח האפקטיבי שהצליח להשיב מצב לקדמותו זה הכוח שהצליח להגיע בגל ב', ולכן קבועי הזמן הם כמו שהם היו. במהלך הסריקות מצאנו אנשים כפותים וירויים. מצאנו ילדים ירויים, תינוקות בעגלות, ללא רחם. להכניס 108 מחבלים לקיבוץ זה לא משימת כיבוש, זה משימת שחיטה. אי אפשר להסביר את זה. אני כמפקד שעושה תוכניות מבצעיות, זה לא סד"כ שמכניסים כדי לכבוש מקום, בטח לא קיבוץ. זהו, אנחנו הוצאנו מעל מאה גופות של אזרחים מהקיבוץ בסיום הלחימה.
