accessibility-icon
share-icon
מתוך ההצהרה לתקשורת של משפחות השבויים והנעדרים
מתוך ההצהרה לתקשורת של משפחות השבויים והנעדרים

משפחות הנעדרים: "חייבים להחזיר את הילדים הביתה"

ירון משה תנעמי

ירון משה תנעמי

כג תשרי ה'תשפד (08.10.23)

23

0

like

0

dislike

קרוב ל-900 בני משפחה שותפים בארגון הפועל להחזיר את יקיריהם • אורי ששתי בנותיו נעדרות: "אנחנו דורשים לקבל תשובות. לא כל התשובות יהיו משמחות" • אורי היה בשיחה עם בנותיו במשך 30 דקות בזמן האירוע: "אמרתי להן תשכבו עם הפנים לרצפה עם הפנים אחת לשנייה ולא לנשום אפילו"


ארגון משפחות השבויים והנעדרים מסר הערב (ראשון) הצהרה לתקשורת בה ביקשו לקבל תשובות מהממשלה על אודות יקיריהם וקראו לקרובי משפחה של נעדרים נוספים להצטרף אליהם. כזכור חמאס שבה אתמול אנשים רבים משטח ישראל והביאם אל תוך רצועת עזה.

בתחילה דיבר אסף שניהל את האירוע: "אנחנו קוראים לכל משפחה שיקירה נעדרו לא להתמודד עם זה לבד. אתם לא צריכים להתמודד עם זה לבד. דרך ארוכה עוד לפנינו ויהיו עוד ימים מאוד מאוד קשים. ואני קורא לכם ליצור איתי קשר ברמה האישית. אחר כך אנחנו גם נפנה את זה ליתר חברי הצוות שחברים בארגון. הטלפון הוא 052-4481-981, אסף".

maximize-image
מתאם השבויים והנעדרים הנכנס תת-אלוף במילואים גל הירש | צילום יונתן סינדל, פלאש 90

לאחר מכן הציג אסף מספר הורים של נעדרים שהיו איתו: "נמצאים איתנו היום הורים ונציגים של בני משפחה שנעדרו. יש לנו את אורי שהוא אבא של אודיה וניר דוד. יש לנו את מירב אמא של אורלי גונן, יש לנו את בת-שבע אילוז אמא של טליה אילוז. ומלכי שם טוב ואשתו שלי שהם ההורים של עומר שם טוב".

אורי דוד קיבל את רשות הדיבור ופנה לממשלה: "אנחנו דורשים מהממשלה שלנו, שהבנתי שלפני שעתיים או שלוש, מונה נציג בשם גל הירש להיות בקשר עם המשפחות, אנחנו דורשים לקבל תשובות. לא כל התשובות יהיו משמחות. ואנחנו רוצים להחזיר את הילדים הילדות המשפחות כמה שיותר מהר הביתה. אנחנו כבר כמעט 48 מפתיחת האירוע. ויש הרבה משפחות שלא יודעות כלום, ממש כלום".

ההצהרה לתקשורת של ארגון השבויים והנעדרים

לאחר מכן סיפר על השיחה עם בנותיו הנעדרות בזמן האירוע: "שתי הבנות שלי, הייתי איתן בקשר אתמול בבוקר עם טלפון פתוח, שוכבות על הריצפה בלחץ אטומי כשאני שומע ברקע מטווח של ברווזים, פשוט מטווח. צעקות של ערבים, ארבע ערבים מסתובבים. אמרתי להן תשכבו עם הפנים לרצפה, עם הפנים אחת לשנייה ולא לנשום אפילו, לעצור את הנשימה.

"זה לא היה קל. משהו כמו 30 דקות הייתי איתן בטלפון עד ששמעתי ארבע נשימות כבדות ואחרי זה היא כבר לא ענתה לי". בכי אורי אומר: "אני מבקש שכל העולם יראה את זה, שכל העולם יראה את מה שאני אומר. אנחנו חייבים להחזיר את הילדים הביתה וכמה שיותר מהר. אנחנו רוצים להיפגש עוד הלילה עם נציג שייתן לנו תשובות, אולי לא את כל התשובות אבל לפחות חלק. 48 שעות לא קיבלתי פסיק של מידע לא מהמשטרה לא מבית חולים לא משום דבר".

ואז הוא דיבר על האופציות לדעתו מה הוא מצבן של בנותיו: "או שאונסים אותן בעזה או שהן זרוקות באיזו תעלה והן במרחק חצי שעה נסיעה ממני. ואני לא יכול לעשות כלום אני לא יכול לעשות שום דבר. מישהו חייב לעצור את זה".

עקבו אחרינו גם ב-Google News