להבדלים בין גברים לנשים משמעויות פיזיולוגיות ונפשיות שונות, הנחקרות על ידי ארגונים וגופים מקצועיים שונים בארץ וברחבי העולם. רבים מהארגונים בעלי האג'נדה הפמיניסטית הרדיקאלית עוסקים בעיקר בסוגיות הפיזיולוגיות המבחינות בין לוחמים ללוחמות. בעודם עושים כן, ממאנים הם להבין שביחס לתפקודים הנדרשים לצרכי המשימה המבצעית, עומדות הלוחמות בפני סיכון גבוה יותר לפציעות גופניות ביחס ללוחמים, הנדרשים לאותן משימות ואמות מידה של פעולה. בעוד שהעיסוק בהבדלים הפיזיולוגיים רב, מעטים הם החוקרים את ההבדלים בין לוחמים ללוחמות בתחום הפגיעות הנפשיות והשלכותיהן ארוכות הטווח.
"דוח מצב לוחמות בצבא ארה"ב לשנת 2023" שפורסם לאחרונה מטעם ארגון הווטרנים של הלוחמים הפצועים ,Wounded Warrior Project (WWP) מעין ארגון נכי צבא ארה"ב, סוקר את הנושא במקצועיות ובשקיפות. הדוח עושה שימוש בנתונים שנאספו במחקר שבוצע בשנת 2022 והשנה בקרב לוחמות משוחררות ופצועות, תוך השוואתם בין נשים לגברים. זאת במטרה לספק המלצות מבוססות לקביעת מדיניות בצבא ובקרב גורמי ממשל שתתמוך בצרכי הלוחמות שבשירות פעיל ולאחריו, עם שחרורן.
בריאות הנפש של הלוחמות
בתחום בריאות הנפש נמצא כי לוחמות נוטות לחוות בחומרה רבה יותר תופעות דחק נפשיות מאשר לוחמים. כך למשל נמצא כי סימפטומים ברמת חומרה בינונית עד קשה של דיכאון נמצאו בקרב 58.7% מהלוחמות בעוד שבקרב לוחמים עמד הנתון על 54.1%, פוסט טראומה נמצאה ב- 50.7% מהלוחמות לעומת 48.2% מהלוחמים, חרדה ב- 49.3% מהלוחמות לעומת 46.2% מהלוחמים. למקרא הנתונים יש שיאמרו כי המספרים קרובים ובמסגרת סטיית התקן, ועל כן אין ליחס משמעות יתירה להבדלים באופן המצריך מענה ניפרד. בתשובה לכך ראוי להתייחס למגמה בה הנתונים של הנשים גבוהים משל גברים. עוד מדובר בסוגיה ערכית, כל לוחם ולוחמת הם עולם ומלואו על כל המשתמע מכך בעבור סביבתו, משפחתו וחבריו- רק כך נבין כי אין הדבר זניח כלל כשמדובר באלפי חיילים וחיילות.
3+עוד נמצא כי חמש התופעות הנפשיות השכיחות ביותר בקרב הלוחמות היו 83.7% חרדה, 81.2% דיכאון, 76.8% הפרעות שינה, 72.7% פוסט טראומה, 53.6% מיגרנות וכאבי ראש כרוניים.
שיעור המחשבות האובדניות והשכיחות של ניסיון התאבדות אחד לכל הפחות, נמצאו גבוהים יותר בקרב לוחמות מאשר בלוחמים: 56.1% מהלוחמות דווחו על מחשבות אובדניות לעומת 50.8% מהלוחמים. הנתון המתייחס לניסיונות אובדניים בקרב לוחמות עומד על שלוש מכל עשר נשים: 33.2% לעומת 23.5% בקרב לוחמים. בהקשר זה ראוי לציין כי מקרי הפגיעה העצמית, כולל התאבדויות, בקרב משוחררי צבא ארה"ב גבוה פי 1.5 מהשיעור באוכלוסייה הכללית, כשמספר הנשים השולחות יד בנפשן- גדל. בארה"ב מדווחים כ-17 מקרי אובדנות של חיילים משוחררים מדי יום!
הלוחמות דיווחו על שימוש בכלים ומשאבים המסייעים להם להתמודד עם לחץ, בעיות רגשיות ונפשיות לעיתים קרובות יותר מהלוחמים. כך למשל 66.6% מהלוחמות נזקקו למרשמי תרופות לעומת 57.4% מהלוחמים, 60.7% מהלוחמות נזקקו לתמיכה מקצועית במכון טיפולי לעומת 54% מהלוחמים.
לוחמות בצבא ארה"ב דיווחו על טראומות על רקע מיני בשיעור הגבוה פי שלושה ויותר מלוחמים: 76.5% לוחמות לעומת 23.5%. מדובר בפגיעות והטרדות בעת שירותן הצבאי, בהן מעורבים אנשי צבא ואזרחים עובדי צבא. עוד יש לציין ביחס לשנים עברו שהמספרים נמצאים במגמת עלייה על אף מאמצי הסברה, בקרה וענישה מחמירים.
3+ממצאי הסקר מהשנה החולפת מצביעים על קשר ישיר בין הזמן שחלף מאז השירות הצבאי לבין שיעורי הדווח על פוסט טראומה, בעבור לוחמות ולוחמים כאחד. תופעה מוכרת היא שככל שחולף זמן רב יותר מהשחרור, כן עולים הסיכויים לדווח על פוסט טראומה בקרבם. לאור הנתון האמור, לפיו נשים נוטות לפתח תופעות דחק יותר מגברים, ניתן להסיק כי הגידול במספר הדיווחים על פוסט טראומה בקרב משוחררים יגדל משמעותית ככל שיותר נשים ישולבו כלוחמות ביחידות הקרביות.
שאלות ותהיות
לאור מכלול הנתונים המשתקפים ממחקר זה וממחקרים נוספים, שבחנו גם הבדלים פיזיולוגים ונסקרו במאמרים אחרים, מן הראוי לשאול מספר שאלות כנות בטרם מתקבלות ומיושמות החלטות הרות גורל על שילוב נשים ביחידות לוחמות.
הייתכן שלעצם השירות המשותף ביחידות לוחמות מעורבות בצה"ל, יש השפעה שונה על סוגי והיקפי הפגיעות הפיזיולוגיות והנפשיות בקרב לוחמים ולוחמות?
האם קיים סיכוי להיפוך מגמה, לבלימת וצמצום היקפי הפגיעות המיניות בקרב לוחמות ביחידות מעורבות, אם וכאשר יוקמו יחידות ומסגרות נפרדות המותאמות לנשים בלבד?
כיצד נתפס היקף הפגיעות המיניות בצה"ל ביחס לנעשה בצבא ארה"ב? סוגייה זו ראויה להיבדק בהתחשב בשונות העצימות ומאפייני השירות המשותף בצה"ל. שירות חובה בעל מאפיינים שאינם מאפשרים לפטר או להרחיק בהכרח מהיחידה המעורבת חיילים שנמצאו מטרידים, ולו רק לכאורה. כמו כן ראויה הסוגיה להיבדק גם בהתחשב במאפייני המציאות המבצעית, הכוללת חיכוך עם אוכלוסייה ערבית מקומית שלעיתים מטרידה ואף פוגעת מינית, כפי שנחשף בפרשת החיילת בכלא גלבוע לפני למעלה משנה.
האם הלוחמות, המשפחות, צה"ל, משרד הביטחון והחברה הישראלית מודעים לנתונים, מבינים את המשמעויות וההשלכות ארוכות הטווח ומקבלים אותם כגזירת גורל אליה הם נערכים בשוויון נפש בשם שוויון ההזדמנויות?
3+סיכום והמלצות
להבדלים בין לוחמות ללוחמים ישנן נגזרות, משמעויות והשלכות ארוכות טווח. ההשפעות מתחילות עוד בשלבי ההכנה והמיון לשירות הצבאי, נמשכות בזמן השירות הסדיר ונמשכות גם זמן ניכר לאחר השחרור. המשמעויות נוגעות לא רק ליכולתן לעמוד בסף הכשירויות המחייב לצורך ביצוע משימות קרביות, אלא גם ביכולת להימנע מפציעה פיזית או נפשית.
צה"ל ומשרד הביטחון אינם חושפים דוחות ונתונים העוסקים בהבדלים בין לוחמים ללוחמות בהיבטי הפציעות הגופניות והנפשיות, המנתחים את המשמעויות וממליצים על דרכי פעולה ומדיניות בתחום. ניכר כי האג'נדה הקוראת לשוויון ביחידות לוחמות בשירות הצבאי בין גברים לנשים בכל מחיר לכאורה – תגבה מחיר כבד יותר, במלוא מובן המילה. ראשית יהיה זה מהנשים עצמן, בהמשך ממשפחתם ולבסוף מכל עם ישראל.
צה"ל ומשרד הביטחון נקראים לקיים מחקר מקיף ויסודי בקרב לוחמות משוחררות, על מנת להבין את היקפי הפגיעות והפציעות על משמעויותיהן והשלכותיהן. צורך זה מקבל משנה תוקף לאור שילובן של לוחמות במעגל הלחימה ופתיחת מגוון רחב של יחידות לוחמות, בכללן יחידות עלית, בפני מלש"ביות. מחקר מעין זה הינו הכרחי על מנת לשקף את המציאות באופן מקצועי ונטול פניות, שיסייע בקבלת החלטות מושכלות ומקצועיות בהמשך התהליך. בנוסף יסייע הוא לאמוד את היקף המשאבים שידרשו כדי להעניק סיוע וטיפול מונע, מלווה ואוחר להיקפי הלוחמות הצפויות להתגייס ולהשתחרר בעתיד. זאת בנוסף לכלל המשאבים שהוקצו לאחרונה במסגרת רפורמת נפש אחת לדוגמא, המתייחסים לאומדנים שברובם מבוססים על נתוני הלוחמים.
3+ככל שתהליך שילוב לוחמות ביחידות מעורבות יימשך, תוך דרישה מהן לעמוד בסרגל המאמצים הנדרש מלוחמים ונגזר מהצרכים המבצעיים- כך ישנו צפי לגידול מתמשך בהיקפי הפצועים והפצועות. כל עוד לא יבוצע מהלך אמיץ לבלימת המהלך והפרדת הלוחמות מהלוחמים, לכל הפחות ליחידות מגדריות נפרדות ומותאמות כדוגמת גדוד איתם של האיסוף הקרבי, כך יידרשו צה"ל ומשרד הביטחון להיערך להחמרת המצב. למה דומה הדבר- להקצאת משאבים ובניית עוד בית חולים למרגלות הגשר המסוכן ממנו נופלים אנשים, במקום לאסור את העלייה עליו מלכתחילה.
בכירי משרד הביטחון וקציני צה"ל, שבסתר ליבם מודעים למורכבויות שילוב הלוחמות ביחידות מעורבות וככלל, נדרשים לעמוד איתן על משמרתם ועל דעתם, על מנת להימנע מהשפעות פמיניסטיות רדיקליות וחסרות אחריות על מבנה וארגון הצבא. השפעות המקריבות על מזבח הדמיון שבשוויון את בריאותן של מיטב בנותינו, לכאורה.
כל הורה ואזרח במדינה צריך לשאול עצמו באם מחיר השוויון האוטופי, המקדש שירות נשים כלוחמות בכל מחיר ובכל יחידה על פי אמות מידה אחידות לכאורה, מצדיק את הנזק ארוך השנים לאותן צעירות המעוניינות להוכיח עצמן ולהתנסות בשם איזו אידאולוגיה. כזו שבינה ובין ערך הניצחון לא נותר כמעט מרווח ביטחון.
