הכנסת נגד בהרב-מיארה: הלשכה המשפטית של הכנסת החזירה היום (שישי) את תשובתה לבג"ץ בנוגע לחוק הנבצרות, שהוא תיקון לחוק יסוד: הממשלה, ובה טענה בתוקף כי אין לבית המשפט העליון מקום להתערב בחקיקת חוק היסוד. תשובתה של יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפק מגיעה בניגוד לתשובתה של יועמ"שית הממשלה גלי בהרב-מיארה שטענה כי על בג"ץ להורות על תחולת החוק החל מהכנסת הבאה.
בתשובת הכנסת לבג"ץ נכתב כי "בהתייחס לשאלת דחיית תחילתו של החוק, מתואר בהרחבה הליך כינון חוק היסוד המתקן, שכלל דיונים מקיפים בהשתתפות חברי כנסת וגורמים נוספים".
לפי הייעוץ המשפטי לכנסת, "ההסדר כפי שגובש עדיף על ההסדר החסר שהיה קיים ערב חקיקתו, ובהתאם לפסיקת בית המשפט הנכבד הביקורת השיפוטית צריכה להתבסס על תכלית החוק, ולא על המניעים שהובילו לחקיקתו", טוענים בכנסת ומצהירים במפורש כי "לחוק היסוד המתקן אין השפעה על הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה ועל חובותיו על פיו".
1+באשר לדחיית מועד תחולתו של חוק היסוד, בתשובת הכנסת נאמר: "עמדתה העקבית של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק, היא כי כינון חוקי יסוד הנוגעים ליחסים בין הרשויות ראוי שייעשה בתחולה נדחית. יחד עם זאת", הבהירו בכנסת לבג"ץ, "משעה שבחר המחוקק מפורשות לכונן את החוק מושא ענייננו בתחולה מיידית, אין מקום להתערב בכך".
1+ביחס לחוק הנבצרות עצמו טענו בלשכת הייעוץ המשפטי של הכנסת כי "החוק מאוזן, דומה במהותו ובפרטיו להסדרי נבצרות שנקבעו לנושאי משרה אחרים בישראל, דוגמת נשיא המדינה ויו"ר הכנסת, ודומה אף להסדרים שהוצעו בעבר בעניין זה. בית המשפט קבע פעמים רבות שהדין הקיים אינו אוסר על כינון חוקי יסוד משטריים בתחולה מיידית, ועל כן אין מקום לאסור על כך במצב הנורמטיבי הנוכחי".
בסוף תשובתה של הכנסת לבג"ץ, מבהירה יועמ"שית הכנסת שוב: "אשר על כן, עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת היא כי בענייננו אין מקום לדחיית מועד תחילת חוק היסוד המתקן כפי שנקבע על ידי המחוקק, ובפרט שעה שמדובר בחקיקת יסוד, על כל המשמעויות הנובעות מכך". עו"ד אפק מבהירה במילים שאינן משתמעות לשתי פנים: "היעוץ המשפטי של הכנסת מתנגד לביטול חוק הנבצרות או דחיית תחולתו אף שהמליץ לחוקק את החוק מאחורי מסך בערות (מהקדנציה הבאה)".
