עשתה היסטוריה: בתחילת השנה הנוכחית, ינואר 2023, מונתה רחל פרייר לשופטת בבית המשפט העליון במדינת ניו יורק, ובכך היא שברה תקרת זכוכית ועשתה היסטוריה כאישה החרדית-חסידית הראשונה שמתמנה לתפקיד שופטת בעליון.
בריאיון מרתק שהעניקה לליטל שמש ב"מהדורה המוקדמת", פרייר נמנעת אמנם מלענות לשאלות פוליטיות ומתחמקת במיומנות משאלותיה של ליטל על חקיקת הרפורמה המשפטית בישראל, מחאות השמאל ואף מחאת הנשים בבני ברק – אך במקביל מסבירה את נחיצותן של נשים בפוליטיקה ובהנהגה ומתארת את המסע שעברה עד למקום הגבוה שבו היא נמצאת בארה"ב.
מה את חושבת על המצב בישראל היום, חקיקת הרפורמה המשפטית והמחאות נגדה?
"כפי שהסברתי לאנשים ששאלו אותי את השאלה הזו, כשופטת פעילה בניו יורק, אסור לי לדון בפוליטיקה, בין אם היא של אמריקה ובין אם היא של מדינה אחרת. כל מה שאני יכולה זה לשתף בהסתכלות ובחוויות שלי.

"אני לא גרה בישראל ואין לי יכולת להגיב על המערכת כי אין לי מידע אישי ומהימן. אבל אני כן אדבר על המסע שלי ועל הפוליטיקה שאיתה נאלצתי להתמודד בדרכי לבית המשפט העליון. בגלל העבודה שאני עושה עם 'עזרת נשים', הייתה לי אופוזיציה פוליטית לכל מה שאני עושה.
"מה שאני למדתי הוא שאני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי ומד' אמותיי, וללכת להתחבר לאנשים שלא הייתי חושבת שהם תומכים בי פוליטית. אז מה שלמדתי הוא שלפעמים, כשאדם נמצא בעמדה שהוא לא חושב שיש לו את השותפות הפוליטית או הקשרים הפוליטיים שהוא צריך, והוא צריך לצאת החוצה ולרכוש חברים – לפעמים הוא יופתע לראות שאנשים שהוא מעולם לא חשב שיתמכו בו, יהפכו להיות התומכים הכי גדולים שלו. יש לי כמות תמיכה אדירה מהאפרו-אמריקנים והקהילות הלטיניות בברוקלין.
"אז הנה אני, אישה חסידית שמתמודדת לביהמ"ש העליון, והיית מצפה שראשי המחוזות היהודים יתמכו בי. אבל בסוף הייתי צריכה לפנות לתמיכתם של ראשי המחוזות האחרים. אז זה מה שאני יכולה להסביר על התמודדות עם התנגדות במסגרת פוליטית, במסגרת הניסיון האישי שלי".

בארה"ב הדרג הפוליטי ממנה שופטים ויועצים משפטיים שכפופים לדרג הפוליטי, אז איך את מסבירה את הביקורת של ממשל ביידן כלפי ישראל, כאשר הממשלה מנסה להידמות למה שקורה שם בארה"ב?
"אני לא יכולה לענות על שאלות בנוגע לנשיא ארה"ב. אני כן יכולה להגיד שבארה"ב, יש חוקים שונים כדי להפוך לשופט. יש שופטים מסוימים שממונים ע"י ראש העיר, המושל והנשיא, ויש שופטים מסוימים שנבחרים בידי העם. כשרצתי לבית המשפט האזרחי, אלה היו אנשים שבחרו אותי וגם לאחר מכן בבחירות הכללית. וכשרצתי לבית המשפט העליון, אלה היו בחירות של ראשי מחוזות, והיו בערך 44 ראשי מחוזות באזור בברוקלין שבו התמודדתי".
בואי נחזור להפגנות השמאל. ראית את מחאת הנשים בעיר החרדית בני ברק?
"לא ראיתי, אבל לגבי אנשים שמפגינים – באמריקה יש לנו גם זכות חוקתית לחופש ההתאחדות, כל עוד זה לא באלימות, מותר לאנשים לעמוד ולהפגין. זה באמת חלק מחברה דמוקרטית. אבל לא ראיתי את המחאה הספציפית שהתכוונת אליה".

אז אספר לך: הן הלכו להפגין בתוך בני ברק, סגרו כבישים, בניסיון לשחרר נשים חרדיות איכשהו מהעולם החרדי.
"לא שמעתי על זה. אני באה לבקר את המשפחה שלי כאן, וכשהם באים אני לא בודקת איזה הפגנות מתרחשות".
כאישה חרדית פורצת דרך בעצמך, מה דעתך על כך שלמפלגות החרדיות אין נשים ברשימות שלהם לכנסת? את חושבת שזה ישתנה בעתיד?
"אני לא בטוחה שאני יכולה לענות ישירות על השאלה, כי את שואלת אותי שאלה פוליטית ישירה. אבל אם את שואלת על נשים באופן כללי, אני אוכל לומר בכלליות את דעתי על נשים. אני חושבת שאם ניתנות לנשים הזדמנויות, אז הן יכולות להגיע לתפקידים הזמינים. הכל קשור לכיבוד הצרכים של הנשים החרדיות.

"אז אני יכולתי להפוך לשופטת וללכת לבחירות, ע"י היצמדות לכל החוקים שלי. לדוגמה, כאישה חסידית, אני לא לוחצת ידיים לגברים. והתמודדתי בין הרבה יהודים ולא-יהודים, ואלה כיבדו את הערכים ואת החוקים שלי. אז אני חושבת שבכל חברה, אם לאנשים ניתן המענה שהם צריכים, ואם ניתנות לנשים הזדמנויות ומענה, אז אני מאמינה שהן יכולות להגיע לדרגות גבוהות יותר, ונשים בהחלט מסוגלות – ולא משנה מהיכן את מגיעה, את יכולה להצליח כאישה.
"אני לא התפשרתי על אף אחד מהחוקים שלי כדי להגיע להיכן שאני היום. ואף אחת לא צריכה להיות בעמדה שהיא תחשוב – אוי אני צריכה להתפשר על הערכים שלי. לא, את הולכת הביתה, מדליקה נרות שבת, עושה כל מה שמחבר אותך לדת, ואת עדיין יכולה להצליח. אז אם ניתנות לנשים ההזדמנויות, אני חושבת שהן יכולות להצליח מאד".
