לקראת רגיעה בזירה הפוליטית: השבוע הפוליטי הקרוב לא אמור להיות שבוע סוער, אנחנו באוגוסט וכולם בחופשה, בעיקר אחרי הסערה שהייתה בשבוע שעבר עם הדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות. אגב סערה פוליטית, אני לא מבין איך לא פונים לבקש לפסול את הנשיאה חיות ואולי עוד כמה שופטים, שיפסלו את עצמם, מלדון בחוק הנבצרות וחוקי היסוד.
אני מניח שחיות תגיד שהיא לא פוסלת את עצמה מלדון, אבל היא תצטרך לתת נימוקים, ואז ישפוט הציבור ויראה את טענותיה לגבי חוסר הפסילה שלה. אין עוררין על כך שחיות נמצאת בניגוד עניינים, אחרי הנאום שלה נגד הרפורמה של יריב לוין. אנחנו באירוע שלא דין המשפט עומד לעינינו אלא משהו אחר.
בתקופה הקרובה תהיה רגיעה. לאורך התקופה האחרונה ניהלתי הרבה שיחות עם אנשים בפוליטיקה ובעולם העסקים, וכולם מבינים דבר אחד: אין פרטנר בצד השני. זאת אומרת, כל ניסיון להביא הידברות, הם אומרים – טוב, מי יעשה את זה? כחול לבן המפורקת והזועמת? יאיר לפיד המתרסק? מול מי אפשר לעבוד? הדבר המדהים הוא ש-80% מאזרחי ישראל רוצים רגיעה והסכמה, כך ע"פ כל הסקרים, אך לעומת זאת צד אחד שלם של המפה הפוליטית לא מוכן לבוא להידבר.
הפרשנות המלאה של הפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר" | האזינו
בתקופה האחרונה דיברתי גם עם ח"כים ב"יש עתיד" וב"מחנה הממלכתי", והדבר המדהים הוא שאין שחקן בצד השני. עזבו אתכם מבלבולי המוח של הנשיא יצחק הרצוג, זה לגמרי בלבולי מוח וכבר כולם אומרים שהוא מהווה סוג של בעיה ולא סוג של פתרון. אתה מגלה שאין צד שני. האירוע כאן מתנקז להחלטה של הקואליציה מה היא תעשה לבד.
בשבועיים הקרובים יתבצע חיפוש אחרי מישהו או קבוצה מסוימת למטרת הידברות, אבל כולם שם בשמאל מבועתים מהאגרסיביות של אנשי המחאה כלפיהם. ארגוני המחאה מנווטים כרגע את ההפגנות לבחירה במועמדים "דמוקרטים", זו המילה שהם בחרו בה, והם הולכים גם לתמוך במועמדים כאלה ברשויות המקומיות. כלומר – הצבע של המחאה הופך להיות פוליטי.
הדבר השני הוא – תעקבו אחרי הכסף. המשחק הגדול של אנשי העסקים במחאה הזו, קשור רק לכסף. כתבה שפורסמה ב"כלכליסט" כבר לפני חודשיים מספרת שחברת שטראוס נדרשת לשלם כ-100 מיליון שקלים על עבירות הגבלים שונות שהם עשו, וגם על חברת קוקה קולה עושים בדיקה כזו אצל שר הכלכלה ניר ברקת. זו מלחמה על הכסף, ויש פה הפסדים של מאות מיליוני שקלים לאורך זמן.
אנחנו יודעים שהרפורמה המשפטית הייתה דבר משני במלחמה הזו, ויכול להיות שהדבר החשוב הוא כן כרגע לחשוב איך מייצרים את המעגל החשוב הזה. ולא בטוח איזו רפורמה יותר חשובה, רפורמה בשוק הכלכלי או רפורמה במערכת המשפטית. הפצעים שנפערים בחברה הישראלית הם הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו מדברים עליהם.
