עתירה נוספת נגד החוק לצמצום עילת הסבירות: כפי שהתחייב לפיד לאחר אישור החוק במליאה, הוגשה עתירה מטעם מפלגת יש עתיד נגד החוק שאושר ברוב של 64 ח"כים בשבוע שעבר. את העתירה הגישו ח"כ קארין אלהרר וח"כ יואב סגלוביץ' באמצעות משרד עורכי הדין גזית-בקל נגד שר המשפטים יריב לוין וממשלת ישראל.
בעתירה מפורט כיצד "הדיונים בוועדת החוקה היו בפועל מצג שווא שהופעל ע"י שר המשפטים יריב לוין". לפי העותרים, "לא מדובר בהצעת חוק של ועדה, אלא בהצעת חוק של שר המשפטים אשר הפעיל את ועדת חוקה ואת ח"כ רוטמן כזרועו הארוכה ותוך רמיסת תקנון הכנסת, עיקרון הפרדת הרשויות, והליך תקין".
3+עוד נטען כי לא התקיים הליך ראוי בוועדת החוקה ולמעשה "ברור לכל כי בכוונת מכוון נמנע תהליך עבודה סדור, מקיף וענייני. מי שבחר להמיר את הצעת החוק הממשלתית להצעת חוק בתחפושת "מטעם וועדה" עשה זאת על-מנת למנוע הליך שכזה".
יש עתיד דורשת מבג"ץ להוציא צו על תנאי לחוק, בטענה שעלו פגמים בהליך החקיקה, שהתיקון לחוק היסוד נוגד את עקרונות היסוד של שיטת המשטר בישראל, פוגע בעיקרון היסוד של הפרדת הרשויות וביכולת של הרשות השופטת לבצע את תפקידה, משנה את האיזונים והבלמים עליהם בנויה ביקורת הרשות המבצעת בישראל ובסיכום הטענות – מדובר בתיקון חוקתי לא חוקתי שדינו בטלות.
3+ח"כ קארין אלהרר אמרה לאחר הגשת העתירה: "חקיקת חוק יסוד לביטול עילת הסבירות נעשתה אך ורק על מנת שהרשות המבצעת תוכח לנכס לעצמה הרבה כוח נוסף על זה הקיים לה ממילא. יש בכך פגיעה באיזונים ובלמים שהם עקרונות יסוד בשיטת המשפט הישראלית, תוך שימוש בחוקי היסוד.
"העתירה הוגשה מכיוון שהליך החקיקה נעשה באופן פסול ותוך שימוש ציני בכלים העומדים לרשות יו״ר ועדת כנסת. חבר הכנסת רוטמן ניצל את מעמדו והפך שליחו של שר המשפטים בהליך החקיקה מטעם הוועדה וכך החליש את מעמד הרשות המחוקקת. אופן החקיקה הפוגעני הזה לכשעצמו מצדיק פסילה של החוק״.
ח״כ יואב סגלוביץ אמר: "בכל הליך החקיקה תקופה ארוכה לא התקיימו דיוני עומק בסוגיות המרכזיות, לא התייצבו לדיונים יועצים משפטיים של משרדי הממשלה ולא התקיים דיון בהשלכות הבינלאומיות של ביטול עילת הסבירות והיכולת להגן על חיילי צה"ל וכוחות הביטחון בפני טריבונליים בינלאומיים.
3+"פגמים אלה יורדים לשורשו של הליך החקיקה שכל כולו היה כושל ופסול בתחפושת של הצעת חוק מטעם הועדה, בלתי ענייני, פגום שהופך את הכנסת מריבון לכלי שרת של הממשלה".
כזכור, זמן קצר לאחר אישור החוק לצמצום עילת הסבירות, הוגשו שתי עתירות לבג"ץ בדרישה להוציא צו ביניים שישעה לאלתר את התיקונים. העתירה הראשונה הוגשה ע"י תנועת "דרכנו" בשיתוף עם התנועה הדמוקרטית האזרחית, והשנייה מטעם התנועה לאיכות השלטון.
מה התרחישים?
התרחיש הראשון והאופטימי ביותר מבחינת הקואליציה – השארת החוק על כנו. צריך לזכור, הכנסת תיקנה כאן חוק יסוד ולא חוק רגיל, ובג"ץ לרוב נמנע מלפסול חוקי יסוד באשר הם. תרחיש נוסף הוא התערבות של בג"ץ בחוק – מבלי לפסול אותו. התרחיש האחרון והפסימי ביותר מבחינת הקואליציה הוא קבלה של לפחות אחת מהטענות של העותרים – ופסילת החוק.
3+במצב כזה תגיע הקואליציה לצומת דרכים שבו תצטרך להחליט האם היא מקבלת על עצמה את פסיקת ביהמ"ש – ומוותרת על החוק, או מכניסה את ראשה לתוך משבר חוקתי שהשלכותיו רבות. השר יריב לוין כבר הצהיר בעבר בריאיון לפטריוטים כי "אם בג"ץ יפסול את הרפורמה – לא נקבל זאת", קרי – לא נסוג גם במחיר של משבר.
העותרים מבחינתם ידעו היטב באילו טענות לעתור לביהמ"ש, המרכזית שבהן הטענה שמדובר בתיקון חוק שאינו חוקתי. בג"ץ אמנם לא פסל מעולם חוק יסוד בנימוק האמור, ומעניין יהיה לראות כיצד יפעל בעתירה הרותחת.
בג"ץ ידון בכלל העתירות שהוגשו בחודש ספטמבר בהרכב מלא של 15 שופטים, דבר שלא קרה מעולם בבג"ץ. הנשיאה חיות רשאית להורות על קיום דיון בהרכב של למעלה מ-3 שופטים במקרים חריגים, והעתירה על החוק בעיניה דורשת התכנסות של כל השופטים.
צפו בסרטון של מגיש המהדורה המרכזית שרון גל על מבחן הסבירות – האם בג"ץ יתערב או לא יתערב בחוק.
מבחן הסבירות – יתערבו או לא יתערבו? שרון גל על החלוקה בין השמרנים לאקטיביסטים בקרב שופטי העליון#המהדורה_המרכזית@MaggieTabibi @sharongal pic.twitter.com/QzpuN15Xfz
— עכשיו 14 (@Now14Israel) August 1, 2023
