תם – אך לא נשלם. חרף התרחישים הקודרים שמציגים מערכת הביטחון ושר הביטחון יואב גלנט, רה"מ נתניהו לא רצה לעצור את החקיקה. העברת החוק היא ההישג הראשון של הקואליציה בכנס הזה, הישג משמעותי לשר המשפטים יריב לוין וליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן שהתעקשו להעבירו בכל דרך – בין אם בהסכמה ובין במעמד צד אחד.
מיד לאחר העברת החוק כבר הוגשו שתי עתירות לבג"ץ הקוראות להוציא צו ביניים ולהשעות את התיקונים בחוק יסוד: השפיטה לאלתר. העותרים ביססו את הטענות שלהם בכמה נימוקים, הראשון – התיקון לחוק אינו חוקתי מפני שהוא משנה באופן מהותי את המבנה הבסיסי של הדמוקרטיה ואת אופי המשטר, כך לטענתם.
2+
2+טענה נוספת של העותרים היא שהתיקון לחוק הוא שימוש לרעה בסמכות מכוננת והענקת כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת. טענה נוספת – בהליך החקיקה נפלו פגמים מהותיים, בניגוד לחוקי יסוד שעברו בעבר. "עקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה נפגע, בשל העדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי המשטרי הנרחב ובהשלכותיו, העדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, ובאופן החורג מן הדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר".
התרחיש הראשון והאופטימי ביותר מבחינת הקואליציה – השארת החוק על כנו. צריך לזכור, הכנסת תיקנה כאן חוק יסוד ולא חוק רגיל, ובג"ץ לרוב נמנע מלפסול חוקי יסוד באשר הם. תרחיש נוסף הוא התערבות של בג"ץ בחוק – מבלי לפסול אותו. התרחיש האחרון והפסימי ביותר מבחינת הקואליציה הוא קבלה של לפחות אחת מהטענות של העותרים – ופסילת החוק.
2+במצב כזה תגיע הקואליציה לצומת דרכים שבו תצטרך להחליט האם היא מקבלת על עצמה את פסיקת ביהמ"ש – ומוותרת על החוק, או מכניסה את ראשה לתוך משבר חוקתי שהשלכותיו רבות. השר יריב לוין כבר הצהיר בעבר בריאיון לפטריוטים כי "אם בג"ץ יפסול את הרפורמה – לא נקבל זאת", קרי – לא נסוג גם במחיר של משבר.
העותרים מבחינתם ידעו היטב באילו טענות לעתור לביהמ"ש, המרכזית שבהן הטענה שמדובר בתיקון חוק שאינו חוקתי. בג"ץ אמנם לא פסל מעולם חוק יסוד בנימוק האמור, ומעניין יהיה לראות כיצד יפעל בעתירה הרותחת.
