יחי המלך החדש? אז זהו שלא, מחיאות כפיים סוערות מגיעות לקרלוס אלקרס על זכייה ראשונה בטורניר הדשא היוקרתי בעולם, הספרדי הצעיר בעל הכישרון, הפיזיות והטקטיקה עוד יגרום לכל חובבי הטניס רגעי קסם נדירים ב-15 שנה הבאות אבל בחייאת, "משחק העברת הלפיד", "היורש", "חילופי משמרות" , הכל טוב ויפה, אבל בואו נמתין עם הכותרות המפוצצות.

כל עוד יש קרן אור נובאק ג'וקוביץ ימשיך להילחם ואין לי אפילו קמצוץ של ספק שגם בגיל 36 נולה עדיין במיטבו ועתיד לקטוף עוד תארי גראנד סלאם לארון הגביעים הכל כך מפואר שלו ולבסס את המורשת שלו כשחקן הגדול בכל הזמנים.
על מנת להבין עד כמה נובאק הוא בלתי שביר, קבלו את הנתונים הבאים, עד ההפסד אמש ג'וקוביץ' לא הפסיד במשך עשור במגרש המרכזי, הוביל רצף של 34 ניצחונות רצופים על המשטח הירוק וניצח בלא פחות מ-15 שוברי שוויון ברציפות במייג'ורים, מה שהיה לרצף השני הכי ארוך מאז 1968, נתונים לא פחות מהזויים!

אז כן אלקרס הוא אלוף ראוי, אבל! ג'וקוביץ' עדיין הכי גדול בעולם. זה שמתייחסים לכל הפסד שלו כאילו הוא סוף העולם רק מראה כמה הוא טוב, כל שנה מ-20 השנים האחרונות הייתה של ג'וקוביץ', ואולי עכשיו אלקרס יילחם בו. זה בהחלט בריא לטניס.

