מחוקקים רפורמה משפטית: בוועדת החוקה המשיכו היום (חמישי) את הדיונים בהצעת החוק לביטול עילת הסבירות, הצעד הראשון ביישומה של הרפורמה במערכת המשפט שהקואליציה החלה לחוקק, לאחר פיצוץ שיחות ההידברות בבית הנשיא. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ברוב גדול של 64 חברי כנסת בליל שני האחרון, מול 56 מתנגדים.
היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, הגיע היום פעם נוספת לוועדת החוקה, שם דנים בהצעת החוק ומכינים אותה לקריאה שניה ושלישית במליאה, והציג דוגמאות למקרים בהם היה צורך לעשות שימוש בעילת הסבירות. לעומתו, יו"ר הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן טען ל"פוליטיזציה" של השירות הציבורי.
נאומו של יועמ"ש משרד האוצר בוועדת החוקה והעימות עם ח"כ רוטמן | צילום: ערוץ הכנסת
בהמשך לדיונים קודמים ולפי שאלות הוועדה, השלים עו"ד אסי מסינג יועמ"ש משרד האוצר את דבריו מהדיון הקודם. תחילה השיב לשאלת היו"ר ח"כ רוטמן ששב ותהה את מי מייצג עו"ד מסינג במציאות חריגה לדבריו, של עובד מדינה המגיע לדבר על הצעת חוק שתמכו בה 64 ח"כים. מסינג אמר: "אני משמש במשרד מזה 21 שנים בתפקידים שונים מרפרנט ועד יועמ"ש המשרד מזה שבע וחצי שנים. השאלה מעולם לא נשאלה. הוזמנתי ע"י ועדות בכנסת בהקשרים רבים שונים בדיון בהצעות חקיקה שונות ועד הקשרים אחרים ומעולם לא נשאלתי ברשות מי הגעתי לפה. תמיד הצגתי את עמדתי המקצועית בהתאם למיטב שיפוטי. בהקשר זה אני מזכיר כי בעניינו אין עמדת ממשלה, ולמיטב ידיעתי, ההצעה והיבטיה לא נידונה בשום פורום ממשלתי ומטבע הדברים גם במשרדנו היא לא נידונה כפי שמתקיים בעת שהצעת חוק עולה לדיון בוועדת השרים. אני מציג התייחסות להשפעת ההצעה על תפקוד משרד האוצר לפי מיטב שיקול דעתי המקצועי", אמר מסינג.
3+עוד אמר יועמ"ש משרד האוצר: "בין 1 ביוני 2018 עד ינואר 2019 לא היה כלכלן ראשי כלל. בד"כ כשאין מינוי קבוע – חוק שירות המדינה מאפשר למנות כל עובד מדינה לשתי תקופות של עד 3 חודשים ולאחר מכן אפשר למנות כל מינוי בהסכמת נציב שירות המדינה והיועמ"שית. במשרד האוצר במהלך תקופת כהונתי היו מינויים רבים של 'הטלת תפקיד' ונשאלה שאלת הנכונות והסבירות של המינוי בשאלת מילוי התפקיד בו זמנית של עובד המשרד. כך למשל האם מנכ"ל המשרד יכול לכהן ככלכלן ראשי, חשב כללי, ממונה על התקציבים ועוד. בחלק מהמקרים לא נתבקשה בכלל בקשה למנות מינויים וכאמור לא היה מינוי של ממלא מקום".
מסינג הביא דוגמה לוועדה, שבה עילת הסבירות הייתה לתועלת: "לאחרונה פורסמו כוונות שונות למלא מילוי מקום של הסטטיסטיקאי הראשי ובין אם היו נכונות או לא נשאלת שאלת הכשירות למנות אדם שאינו קשור לתפקיד המקצועי אותו הוא אמור למלא. בשל התקופה שבה לא היה כלכלן ראשי נכתב דוח מבקר המדינה על קבלת החלטות במשרד האוצר ותקציב המדינה לשנת 2019 היה חריג שאושר בחודש מרץ 2018 על בסיס תחזיות".
3+
3+מסינג המשיך לתאר את המקרה: "מחודש אוגוסט 18 היה ברור לגורמים המקצועיים במשרד שיש מגמת שינוי ביחס לתחזיות. לא היה כלכלן ראשי והתהליך של עדכון תחזיות לא בוצע". מסינג הקריא מדוח מבקר המדינה שפורסם בנושא ב-2020 ואמר: "למעשה הסיבה המרכזית בגללה לא קוים הנוהל שקיים שהצגתיו בהרחבה בדיון הקודם כי לא היה כלכלן ראשי והייתה השפעה על תחזית קביעת ההכנסות שהשפיעה על כך. כדי שהתחזיות יקוימו והמבקר קבע כי השר הציג את התחזיות למרות שאין תשתית מספקת. נדרשה מעורבות יועמ"ש המשרד על מנת שיקוים הנוהל ותישמר עצמאות שיקול הדעת של אגף הכלכלן הראשי".
היועץ המשפטי של משרד האוצר הוכיח, לטענתו, כי עילת הסבירות הייתה נחוצה במקרה הזה: "ביצוע הנוהל, נשען על העובדה שבהתאם למקובל במשרד מציגים על בסיס שיקול הדעת המקצועי את התחזיות וזה כתשתית בפני המשרד והממשלה לצורך קבלת החלטות תקציביות עילת הסבירות היא היחידה שאפשר להשתמש בה כדי לבחון סטייה מהנוהל שהרחבתי לגביו בפעם הקודמת. היכולת של יועמ"ש במשרד האוצר להנחות את הצורך בשקילת מלוא התשתית המקצועית הקיימת לפי הנהלים הקבועים, היא בין היתר בשל כך".
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן הגיב לדבריו: "אם באירוע מזעזע כמו שאתה מתאר, שהתרחש כשבמקומותינו נוהגת עילת הסבירות ובימ"ש סופר אקטיביסטי לא הצלחת למנוע זאת אז העילה לא רלבנטית? יש שפע עילות מינהליות שאני מזהה לפחות 5 עילות שאפשר לעתור על בסיסן לפסול את ההחלטות שהתקבלו ללא עילת הסבירות".
3+ח"כ יצחק פינדרוס אמר: "אם הממשלה ממנה רמטכ"ל והממשלה ממנה ועדה בלי ועדה – צריך את עילת הסבירות לפסול את זה? האם כדי להכריח יועמ"ש לפעול לפי הנוהל צריך עילת סבירות? יועמ"ש שרואה שהשר או המנכ"ל נוהג בניגוד לנהלים לא נזקק לסבירות. אגב, הדוגמה שהוצגה נפתרה בעת אישור התקציב הדו-שנתי שקבענו מנגנון פיקוח של הכנסת איך בדיוק למנוע שדבר כזה לא ישוב. אחד מחוקי ההסדרים נועד בדיוק לפתור את הדבר הזה".
יועמ"ש האוצר מסינג השיב לחברי הכנסת מהקואליציה: "את היכולת למנוע גרעון בפועל צריך צעדים אקטיביים שעל הממשלה לנקוט. התחזיות עודכנו בסופו של דבר בהתערבות משפטית שלי על בסיס בין השאר עילת הסבירות. הרעיון מאוד פשוט – חלקים מאוד משמעותיים מעבודת הממשלה מבוססים על נהלים והתנהלות שלא ניתן לקבוע לגביה הוראות בחוק כמו קביעת תחזית ההכנסות. אפשר להתייחס בעניין לכל התפקידים במשרד והסיטואציה אותה אני מתאר היא כזו שלא מונה מינוי קבוע לתפקיד ועל כן לא התבצע הליך קבלת החלטות מקצועיות לא נעשתה והשיקוף לא נעשה".
רוטמן תקף את מסינג ואמר: "אני הגוף המבקר עליך ואומר שאתה עושה פוליטיזיה של השירות הציבורי". ח"כ גלעד קריב תקף בחזרה: "אני מתנצל בשם חברי הוועדה על מה שקרה כאן. זה רגע מאוד מביש של הוועדה הזו. תודה שאתה לא נותן שיהלכו עליך אימים".
