קיבוץ מירב חטף השבוע מכה קשה, עם היוודע מותו של הלוחם סמ"ר שילה אמיר שנהרג בפיגוע הירי בקדומים. זו אינה הפעם הראשונה בה הקיבוץ מאבד לוחם מבית: האובדן התרחש בהפרש של תשע שנים בדיוק מהיום בו נהרג סרן צביקה קפלן במבצע צוק איתן.
נוער מירב יצא בפרוייקט לזכר החבר שאיבדו: מטרת הפרוייקט היא לחבר בין אנשים בעם ולהעלות חיוך בתקופה קשה, וכמובן – להנציח את שילה.
3+תבור נעמן (20) מקיבוץ מירב, לוחם המשרת בשיריון, הוא חבר ילדות של שילה אמיר. הם עברו יחד את כל תחנות החיים – גן, טיולי נוער, עבודות בקיבוץ, התנדבויות. וכך הוא מספר: "שילה היה אחד מהאנשים הכי עוצמתיים שפגשתי, הוא היה בן אדם עם אמת שכולם רוצים להיות לידו. אדם שמצד אחד סוחף את כולם ומצד שני לא לוקח את המקום שלך. הוא לא נתן לאחרים להגדיר אותו – אני ככה, וזה מי שאני".
הוא מספר שעבור שילה, הצבא היה מקום של הגשמה: "הוא פרח בצבא, היה שמח, עבד קשה, תותח רציני. הוא היה חוזר תמיד עם סיפורים מטורפים על דברים שהם עשו, עם עוצמות ועם שמחה. זה הבן אדם. כשאומרים שילה, מבחינת כולם – יש שילה אחד, וזה שילה אמיר".
על הפרוייקט הוא מספר: "נוער מירב (ט'-י"ב) יצא בפרוייקט לזכר שילה ביחד עם הרב איתן, רב הקיבוץ. שילה היה השמחה, העוצמתיות והאהבה – הוא נלחם על העם, נלחם בשביל המדינה, זה מה שהיה חשוב לו. הפרוייקט הוא כזה: אנחנו מחלקים לכל אחד שתי עוגות – אחת בשבילך, ואחת שתעביר הלאה, בשביל לקרב לבבות ולהעביר את האור שהיה לשילה. העם צריך איחוד ואנחנו לוקחים את הכוחות ובמקום לרדת למטה מעצימים, אנחנו רוצים ששילה ייזכר אחד שבא לעשות דברים גדולים".
מצ"ב נוסח הפתק המצמרר שביקשו לצרף, ברוחו ובשמו של שילה, תוך שימוש בסלנג שהיה שגור בפיו: "עם ישראל, תהיו נעולים עד הסוף. תחיו עד הסוף, בלי לוותר. ורק, רק לשמוח. זה שלנו, אנחנו יחד. תמשיכו את זה. אוהב בערמות, שילה".
הם הפיצו את הטקסט הנ"ל ברשתות החברתיות, והוסיפו בשמם: "לזכרו של שילה מחלקים עוגות לאנשים שלא מכירים ומרבים את האהבה בעם ישראל. מוזמנים להעביר את זה הלאה: לאפות עוגה ולצאת לרחוב לתת למישהו שלא מכירים בצירוף המכתב הזה.
– ממשיכים את הנתינה לזכרו של גיבור ישראל שילה יוסף אמיר הי"ד
להפיץ! המטרה היא להגיע לאזור החצי מיליון עוגות שמופצות לכל רחבי הארץ".
3+זו אינה הפעם הראשונה שהצעירים בקיבוץ לוקחים על עצמם מלאכת קודש של הנצחה. כשצביקה קפלן – קצין האג"ם של סיירת גולני – נהרג בסג'עיה במבצע צוק איתן, הם הקימו את "כח צביקה", בו גם שילה בעצמו התנדב רבות.
"צביקה נהרג לפני 9 שנים, הייתי בן 11, אני זוכר שפעלנו מאוד בשביל החיילים", מספר תבור. "גם כשעליתי לנוער היינו עסוקים בכח צביקה, גם שילה היה שם המון. אנחנו מאוד מאמינים בלקחת אדם ולאסוף את הכוחות שהיו לו פה ולהעביר אותם לכל העם, מתקדמים הלאה ועולים למעלה. זה מה שעשינו בכח צביקה – ואת זה אנחנו גם מתכננים לעשות עם שילה".
3+"המשפט של גבעתי זה 'הנהגה וענווה' – זה בדיוק מי שהיה שילה", אומר תבור, "שילה לא היה רוצה שנהיה עצובים – אז כואבים, חווים את האובדן, לוקחים את הכוחות וממשיכים קדימה. הוא נלחם בשביל ארץ ישראל ואנחנו ממשיכים להילחם בשביל ארץ ישראל, לא עוצרים, לא נשברים. נמשיך את דרכו".
