היום (ד'), כ"ה סיוון, אנו מציינים י"ג שנים לפטירת מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. ביום פטירתו של הצדיק אפשר ורצוי להתבונן במעט בגדולתו ובאישיותו האצילית והעדינה שהשפיעה רבות על סובביו ועל כלל הציבור בישראל. זכיתי להיכרות אישית עם הרב אליהו זצ"ל, ליהנות מאורו הגדול וללמוד רבות על הליכותיו ואורח דרכיו. ביום פטירתו מן הראוי לציין מספר דברים בולטים על הרב זצ"ל אותם זכיתי לראות ולהכיר.
את שאפיין את הרב אליהו זצ"ל יותר מכל הוא היצמדותו העקרונית לכל גדרי ההלכה ללא כל פשרה. היה ידוע בדקדוקיו בפרטי הפרטים בהלכה, וכמו כן בלימוד ובאמונה, ובפסיקותיו הקפדניות. ובד בבד היה מגלה עין טובה ורכות אנושית כלפי כל יהודי באשר הוא, וללא יוצא מן הכלל. בבית הכנסת שלו בקריית משה, הוא היה נוהג לקבל תורים של יהודים בסבלנות אין קץ.
4+יהודים מכל המגזרים והדעות, היו באים להתברך מפיו, מסורתיים לצד חילוניים, אשכנזים, מזרחיים, מסורתיים, חרדים, דתיים וחילוניים מכל גווני הקשת החברתית בישראל ובתפוצות. הרב היה מתעניין לעומק ומכיר את המשפחות מגדול ועד קטן, מגיע עד לפרטים הקטנים ביותר בעין טובה לכל אדם.
מאהבתו העצומה הזו לעם ישראל בה ניחן ושרכש לעצמו, אפשר רק ללמוד ממנה לצורך דורנו הזקוק לכמותה כל כך. הייתה זו אהבת ישראל שאינה תלויה בדבר, אינה תלויה בדעותיו ומנהגיו של האדם שלפניו.
ישנם שיראו דיסוננס מסויים בין נוקשות הלכתית זו לרכות האנושית כששניהם שוררים באישיות אחת לבדה, אך תפישת עולם מסוג זה משקפת דוקא את דרכם של המיוחדים בעולם התורה הספרדי במשך מאות בשנים, משום שדמויות מיוחדות אלה חונכו על ברכי גישה המזמינה את הרב לראות בכל יהודי קודם כל אישיות של קודש הנגזרת מתוך כלל ישראל, עם קדוש לה', ולכן להתייחס אליו כבנו של הקב"ה.
היסוד המוצק עליו היתה נבנית גישה כזו היא דוקא אותה הכרה במהותו המיוחדת של כל יהודי כבנו של הקב"ה, ולכן היתה נגזרת מהכרה זו את החובה לבוא לקראתו, לתמוך ולסייע לו בכל צמה שאפשר. מאידך, התורה כדבר ה', שאינה בבעלות פרטית של בן תמותה, דבר ה' המהדהד לאורך כל ההיסטוריה, מחייב אותנו לעמוד בו ללא כל חולשה, ללא כל פשרה ההופכת מהר מאד לכניעה ולרפורמה.
נכון, פעמים רבות בין הגשמת האידיאל האלהי אליו מוטל עלנו לחתור, קיום דבר ה', פער גדול יכול יכול להתגלות. לא תמיד אנחנו מצליחים לעמוד במשימה עילאית זו, אבל העובדה שטרם השגנו את הכוחות לעמוד בדבר ה', אינה הופכת בהכרח את כל מי שחולשה זו התגלתה בו לפושע שיש להרחיקו. אדרבא, הנכון הוא לחזקו ולקושרו לתורה דווקא מתוך אהבה. לכן אין כאן כל דיסוננס, אלא התחברות והתקשרות אל כל אחד מאתנו משני כיוונים מקודשים התורמים לבניית הנעלה ביותר והיפה ביותר בשני אופנים משלימים זה את זה.
4+סיפורים אודות אישיותו הייחודית והמאירה של הרב משנים רבות של היכרות מצויים באמתחתי למכביר, ואין כאן המקום לפרוש את כולם. לכן, אציין את אחד מהם המוכיח את גודל ענוותנותו וצדקותו של הרב. בהיותי רב הטכניון בחיפה, קיימנו ברוב הוד והדר אירוע הכנסת ספר תורה בבית הכנסת של הטכניון, שכלל גם דברי תורה מרגשים מפי הרב זצוק"ל.
האירוע הגיע לשיאו כאשר עמדנו להכניס את ספרי התורה אל ארון הקודש. ראיתי לנכון לכבד את הרב בהכנסת ספר התורה ראשון למקומו מפאת מעמדו הרם, אולם הרב סירב בתוקף ובקולו הנעים אמר: "תבורך מפי עליון, אבל אתה ה'מרא דאתרא' במקום, ועליך לצעוד קדימה מול קהילתך ולהכניס ראשון הספר להיכל !".
זו הייתה דרכו של הרב, שהפכה אותו לאישיות רוחנית עוצמתית כל כך. הרב לא רצה את הכבוד המגיע לו בזכות, אלא ברח ממנו ככל שיכל, אולם הכבוד רדף אחריו וההערצה אליו הייתה טבעית ואמיתית.
גדלות הרוח של הרב זצוק"ל לא באה לידי ביטוי רק בהיבט הרוחני והתורני כאמור, אלא ביכולתו לגלות רגישות עצומה לבריות ולנתח המציאות בראייה נכוחה, דבר שאיננו תמיד נחלת אנשי רוח בהתמודדותם עם המציאות הקשה. כמנהיג ציבור דגול, הרב ראה את המציאות הכוללת ואת הנדרש בה גם מבחינה חברתית, ציבורית ותורנית כאחד.
מקרה אחד הנוגע בי אישית ראוי לתיאור. לפני שנים מספר ערכתי חופה בנהריה לתלמיד שלי מהטכניון. משפחתה הכלה שהייתה קשורה מאוד לרב, הזמינה אותו להשתתף בחופה, וכמובן כיבדנו אותו בברכת כל שבעת הברכות של החופה. עם תום החופה, הרב יצא החוצה מלווה בשנים מעוזריו, ואילו אנוכי השתהיתי זמן מה כדי לטפל בכתובה ובשאר המסמכים הנלווים לחופה.
יחד עם זה מיהרתי לסיים את משימותיי כדי ללוות את הרב בדרך לרכבו מפאת כבודו. רגע לפני כניסתו לרכב הספקתי לשמוע שיחה שהתנהלה בינו ובן אחד משני עוזריו כאשר שניהם לא הספיקו להבחין שאני מתקרב אליהם.
וכך שאל העוזר את הרב: "מדוע כבודו משאיר הרב זייני מכהן כרב הטכניון במקום למנות אותו לתפקיד רבני יותר ממלכתי?", ועל זה עונה לו הרב כדרכו בקודש בפשטות: "הרב זייני ממלא תפקיד חשוב מאד במקום אקדמי אליטיסטי, וזה חשוב לאין ערוך מכהונה בכירה אחרת.
4+נוכחותו במקום שמסמל באופן מובהק את ערש החילוניות, תורמת שם להוספת אור של קדושה שלטובת עמנו לא נכון יהיה לוותר עליו". מיותר לציין שהייתי נבוך לשמע הדברים, אך הבנתי שדאגת הרב היתה בראש לכלל ישראל.
אורו של הרב ממשיך לפעפע בליבנו ולהעניק לנו כוחות של ענווה ודבקות בתורה בכל עת. הרב היה ונשאר מגדלור לדור ממנו אנו צועדים קדימה באותה נחישות, דקדקנות יחד עם ענווה, צניעות ופשטות אמיתית. והיו עיניך רואות את מוריך, היא כלל גדול אצלנו, ולכן את הרוח הזו, את האהבה הבונה הזו עלנו להנחיל לכל מי שאוהב את בני עמנו.
הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוא נשיא ישיבת ההסדר אור וישועה חיפה, לשעבר רב הטכניון
4+