חילוקי דעות בייעוץ המשפטי: היועצת המשפטי לכנסת, עורכת הדין שגית אפק הוציאה בימים האחרונים חוות דעת לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לקראת הדיון בתיקון פקודת המשטרה שיתקיים מחר (רביעי), בו היא סותרת את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה ומסבירה כי אין כל בעיה חוקית עם תיקון פקודת המשטרה, הצעת החוק שכונתה "חוק בן גביר", ודינה של העתירה להידחות תוך חיוב העותרים בהוצאות, כך מתפרסם הערב (שלישי) בפרסום ראשון במהדורה המרכזית.
בחוות הדעת כותבת עו"ד אפק כי תיקון החוק לא פוגע בזכויות כלשהו ולא משנה את המצב הנורמטיבי ששרר קודם לכן, וכי העותרים יכולים לפנות בעתירה מנהלית שתוגש על החלטות שר עתידיות אבל לא על עתירה על עצם חוקיות התיקון לחוק. עוד כותבת אפק כי ממהלכי החקיקה עולה שלא הייתה כל כוונה לפגוע בפעולתה הממלכתית של המשטרה.
תיקון חוק פקודת המשטרה עתיד להעביר לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר סמכויות רבות בהם: סדרי עדיפויות במשטרה כולל באגף החקירות, תוכניות עבודה והחלטות לגבי תקציב המשטרה.
הדיווח המלא של יאיר אלטמן ב"מהדורה המרכזית" | צפו
2+היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה העבירה לבג"ץ חוות דעת שמתנגדת עקרונית לתיקון לחוק וטוענת כי הוא מוביל לפגיעה בעצמאות המשטרה, תוך פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ופגיעה לא מידתית בזכויות יסוד של החברה.
יחד עם זאת, טענה בהרב מיארה כי לשון החוק עמומה ומותירה מקום לפרשנות כך שניתן לפרש את החוק באופן כזה שיותיר את המשטרה עצמאית ולכן אין צורך בביטול חקיקה ראשית כמבוקש בעתירה.
בתשובתו לבג"ץ שדן כאמור בעתירות נגד תיקון פקודת המשטרה, כתב עורך דינו של השר בן גביר כי "הבסיס לכוח העצום שניתן לזרועות הביטחון השונות, בכלל זה למשטרה, הוא העובדה שאלו פועלות מכוח המדינה ובשמה. כך, ההצדקה הדמוקרטית להפעלת כוח כופה על אזרחים נובעת מהפעלתו בידי המדינה – כשליחתה של הקהילה הפוליטית, שאחרת יישמט הבסיס לקיומו".
עוד כותב בן גביר לבג"ץ: "רק במשטרים שאינם דמוקרטים ניתנת עצמאות למשטרה, לצבא, למנגנוני הבטחון ולעומדים בראשם. עצמאות זו, אי הכפיפות למרות המוחלטת של נבחרי העם, היא סממן מובהק של מדינות ומשטרים אפלים. משטרים בהם מוקנים לזרועות הבטחון השונות במדינה חיות ושיקול דעת משל עצמם, שלא תחת מרות נציגי העם, מי שנבחרו על ידי הציבור ומשקפים את רצונו".
השר לביטחון לאומי בן גביר תקף את תגובת בהרב מיארה לבג"ץ: "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה וכביכול מנסה "לסייע" לשרים להגשים את מדיניותם, כאשר בפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר – מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט, ובייחוד בתפקידה של היועמ"שית: תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות", אמר בן גביר.
2+
2+בתגובתה לבג"ץ, כתבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט.עוד קודם לתיקון הפקודה, היה ברור כי בסמכותו של השר הממונה על המשטרה לקבוע מדיניות כללית לפעילותה. התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה".
בהרב מיארה מעלה את חששותיה מהרחבת הסמכויות של בן גביר: "בנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט", אומרת היועמ"שית, אך מסייגת את דבריה: "ככל שתינתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון לפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח – יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות וניתן להימנע מביטולו".
