חוק בן גביר: השר לביטחון לאומי ויו"ר מפלגת עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, השיב היום (חמישי) לבג"ץ באמצעות עורך הדין נדב העצני לעתירות נגד תיקון פקודת המשטרה, ההצעה שזכתה לכינוי "חוק בן גביר" שהועברה בכנסת עם הקמת ממשלת נתניהו השישית.
נגד תיקון פקודת המשטרה הוגשו חמש עתירות שונות, ובית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דרש תשובה מהשר הממונה. עו"ד נדב העצני הגיש היום את תגובת השר איתמר בן גביר לעתירות נגד תיקון החוק שקידם השר בן גביר.
בתגובתו, כותב עורך דינו של בן גביר: "הבסיס לכוח העצום שניתן לזרועות הביטחון השונות, בכלל זה למשטרה, הוא העובדה שאלו פועלות מכוח המדינה ובשמה. כך, ההצדקה הדמוקרטית להפעלת כוח כופה על אזרחים נובעת מהפעלתו בידי המדינה – כשליחתה של הקהילה הפוליטית, שאחרת יישמט הבסיס לקיומו".
2+
2+עוד כותב העצני: "רק במשטרים שאינם דמוקרטים ניתנת עצמאות למשטרה, לצבא, למנגנוני הבטחון ולעומדים בראשם. עצמאות זו, אי הכפיפות למרות המוחלטת של נבחרי העם, היא סממן מובהק של מדינות ומשטרים אפלים. משטרים בהם מוקנים לזרועות הבטחון השונות במדינה חיות ושיקול דעת משל עצמם, שלא תחת מרות נציגי העם, מי שנבחרו על ידי הציבור ומשקפים את רצונו".
בתגובה תוקף השר בן גביר את העותרים: "ממניעים זרים ועל מנת להשיג מטרות פסולות של פגיעה ביכולת הממשלה והשר הנוכחי לפעול על פי המנדט שקיבלו מרוב הבוחרים, הם מנסים להפוך את הפירמידה הדמוקרטית על ראשה. עושים ככל יכולתם על מנת למנוע מנציגי העם להשליט את מרותם. כך, רוממות הדמוקרטיה, השיטה והמשטר בקולמוסם של העותרים, אולם בליבם פוליטיקה קטנה, מטעה ומסלפת".
העצני משווה בין הסמכויות הרחבות של צה"ל וכפיפותה לשר הביטחון, לזו של המשטרה והכפיפות לשר הממונה ומביא שורה של דוגמאות לבעייתיות במערכת היחסים בין השר ומפכ"לי המשטרה בשנים האחרונות וחוסר הכפיפות. העצני כותב שמטרת התיקון הוא כדי "לייצר ודאות ויציבות בפעילות בתחום ביטחון הפנים. ולחזק את אמון הציבור במשטרה".
בהרב מיארה: "חשש כבד מפני שיקולים זרים ופוליטיזציה של המשטרה"
גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, העבירה את תגובתה לבג"ץ לעתירות שהוגשו נגד חוק בן גביר. בתשובתה, מסתייגת מאד בהרב-מיארה מהצעת החוק ומעלה שורת חששות לגביו, אך בסופה אומרת כי ניתן להימנע מביטול החוק.
היועמ"שית כותבת: "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט.עוד קודם לתיקון הפקודה, היה ברור כי בסמכותו של השר הממונה על המשטרה לקבוע מדיניות כללית לפעילותה. התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה".
2+בהרב מיארה מעלה את חששותיה מהרחבת הסמכויות של בן גביר: "בנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט", אומרת היועמ"שית, אך מסייגת את דבריה: "ככל שתינתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון לפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח – יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות וניתן להימנע מביטולו".
לאחר שנמסרה תגובתה של בהרב מיארה לבג"ץ, הגיב לה השר לביטחון לאומי בן גביר שתקף אותה: "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה וכביכול מנסה "לסייע" לשרים להגשים את מדיניותם, כאשר בפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר – מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט, ובייחוד בתפקידה של היועמ"שית: תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות. התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית".
