"חיטוט בפחי האשפה בצורה מודרנית": מנכ"ל "בית חם" לבריאות הנפש, הרב אריה מונק, זוכה פרס זוסמן-ג'וינט על פעילותו הברוכה למען מתמודדי הנפש מצביע על משבר נפשי מסוכן בעקבות יוקר המחיה בישראל ואומר בריאיון ל'עכשיו 14' היום (שלישי) כי קיים קשר ישיר בין יוקר המחיה למצב של התפרצויות נפשיות בקרב אנשים נורמטיביים: "יוקר המחיה מוביל לכך שיותר בתים מתפרקים, יותר משפחות נהרסות, יש עלייה בגירושים".
"יוקר המחיה באופן קטגורי משפיע על כולנו", אומר הרב מונק, "לא רק על מתמודדי נפש שכבר סובלים מבעיה נפשית כזו או אחרת, אלא משפיע באופן רוחבי על כל מי שיש לו נפש, וזה פחות או יותר לכולנו. אדם יכול לוותר בחיים, על מותג, חופשה או כל דבר והוא יבין שכרגע צפוף לו מבחינת כלכלית, אך הוא לא יכול לקבל את זה כשהוא צריך להתפשר על אוכל לילדים ולעצמו".
"סוג הלחץ של יוקר המחיה משפיע כרגע על כל העם שלנו, גם על אנשים בריאים ופחות. בן אדם מרגיש שהדבר הכי בסיסי נלקח ממנו – האוכל, והסטרס שמתמשך לאורך זמן מביא אנשים לתחושות של דיכאון, חוסר תקווה ודאגנות רבה". לדברי מונק, שומעים את הלחץ הזה בשתי קבוצות האוכלוסייה: גם בקבוצה "הבריאה" וגם בקבוצה של "מתמודדי הנפש".

בתוך כך, גם אנשים שאינם מתמודדי נפש החלו להתקשר לקווים החמים בעקבות החרדה מיוקר המחיה, וכל אחד מבטא את תחושת השינוי בצורת אחרת: "פתאום לא מעניין אותי בעלי", "פתאום לא מעניין אותי הילדים". מונק מסביר כי "גברים מרגישים בלבול וחוסר אימים, דאגנות רבה מאוד שגורמת לכך שהם יושבים בבית בחוסר תפקוד ועשייה כי הדאגנות כל כך גדולה. חרדה ודיכאון זה שני סממנים שהולכים יחד".
אוכלים שאריות של אחרים
"באוכלוסייה 'המתמודדת' שלנו, שם יש מתמודדים שהנפש שלהם צריכה להיות פנויה לשארית ההתמודדות עם המחלה שלהם ופתאום מכניסים להם עוד התמודדות. הם צריכים לבחור בין שכירות, תרופות ואוכל. מתמודד לא יכול להיות הומלס ולהישאר ברחוב, לא יכול לוותר על התרופות שלו ואוכל זה הדבר האחרון", הוא מסביר ולפתע משתף בסוגייה כואבת ביותר.
"אנשים מסתובבים סביב מסעדות וכשמבלים קמים מהשולחן, לפני שהמלצרית מפנה הם קמים לקחת את השאריות, זה לבכות", הוא מספר, "אני קורא לזה חיטוט בפחי האשפה בצורה מודרנית: זה לא אדם שיחטט בפח האשפה הירוק בצורה הכי משפילה אבל זה סוג של דרך לא לגנוב אוכל וכן לאכול – משאריות של סועדים". לטענתו המסעדה לא מאפשרת את זה: "מגרשים אותם משם, זה קשה מנשוא".
"דואג מעם ישראל; הממשלה צריכה להפסיק לפחד מהמונופולים"
"אני יותר דואג מעם ישראל הגדול, ברגע שיש בעיות הקשורות במחיה, ילדים לא אוכלים כמו שצריך וההורים מתוחים, צועקים ומבקרים את הילדים על לא עוול בכפם, אני לא מאשים את ההורים אבל זה גלגל, יש צ'קים חוזרים, אין לך יכולת לשלם את המשכנתא, אתה נמצא בדאגנות ובעצבים כלפי הילדים. פתאום העלו לאנשים את המשכנתא – אין להם מאיפה לשלם, הם צריכים למכור את הדירה".
לדבריו, "מישהו צריך לעצור ולהבין שניתן לעצור את יוקר המחיה, לממשלה יש כלים כלכליים לעשות את זה. יכולים לפתוח ייבוא, להגביר את התחרות, לקבוע מחירי מקסימום, יש הרבה כלים כלכליים להתערב בדבר הזה, והממשלה צריכה להיות נחושה ולהפסיק לפחד מהמונופולים". הוא טוען כי מדובר בהתפרקות של כל האוכלוסייה שלנו.

"הממשלה צריכה להבין שאי אפשר להגיד 'סמוך על סמוך', 'יהיה בסדר'. לא יהיה בסדר, כבר עכשיו אנחנו רואים ומתריעים על התפרקות של זוגות נורמטיביים בעקבות המון סכסוכים בין בני זוג, נטו בגלל יוקר המחיה. בוודאי שיש גם מתחים שלא קשורים ליוקר המחיה, אך יוקר המחיה זה סוג מתח בלתי נסבל ובוודאי לא לאורך זמן".
הוא טוען כי אדם יכול להתמודד עם לחצים רבים כמו לדוגמא הקרע בעם, ואף להתכחש אליהם, אך אין שום אפשרות להתכחש ליוקר המחיה – יש ילדים וצריך להאכיל אותם: "יש התפרקות של זוגות צעירים ומשפחות, אנשים פשוט לא עומדים בזה".
ההמלצות – והאיסור
הרב מונק מסביר כי צריך להבין איך מנגנון של פחד עובד – על אי וודאות, ככל שלא תדעו מה הולך לקרות כך תהיו יותר חרדים. אז מה משקיט את זה? הוודאות. "ככל שאנחנו מסדרים לעצמינו ורושמים את הדברים יש לנו תחושה של שליטה על הדבר וכך אנחנו מגיעים לרגיעה יותר גדולה. גם אם על הנייר אדם רואה שהמצב שלו גרוע, זה טוב, זה נותן תחושה של שליטה והבנה: 'מה אני יכול לעשות עם זה?'".
"להתכחש ואפילו לא לעשות חשבון כי לא רוצים לדעת את האמת – לא יעזור לחרדה, להיפך. חוסר בהירות תורם לחרדה", מסביר הרב מונק. המלצה נוספת היא לקחת דף ועט ולחשוב על כל המותרות שאפשר לעצור ולוותר עליהם: "עוד דבר שמוריד המון לחץ זה שיתוף הילדים במקורות הלחץ כי ילדים מאוד אגוצנטריים, כשאבא ואמא רבים או עצובים, הם חושבים שזה קשור אליהם. ילד צריך להבין שזה לא קשור אליו".
"ילד צריך להבין שכרגע יש תקופה מורכבת אבל יחד עם זאת צריכים לדבר על תודעת השפע. הילדים צריכים לדעת שאת הדברים שהם צריכים לחיים של הבית תמיד יהיה, גם אם זה מוטל בספק אצל ההורים. ברגע שהילד יודע – הוא לא לוקח את האשמה שההורים רבים או עצובים בגללו. בנוסף, זה מפחית את הלחץ של ההורים מהצורך להגיד לילדים לא ולריב איתם".

לדבריו, יש לשתף את הילדים באופן יזום שכרגע יש תקופה של יוקר מחיה, להסביר להם מה זה ולהגיד שאין מה לדאוג כי אוכל תמיד יהיה. יש להסביר להם שכרגע "אנחנו צריכים לשים את הכסף על הדברים החשובים כמו מזון ואת הדברים האחרים כמו מותגים או משחקים חדשים, לשמור לתקופות אחרות. זה מפחית המון לחץ", אך עם זאת – אסור בשום אופן שילד יחוש שיש בעיה של אוכל.
"לעולם אל תגידו לילד שאין כסף להאכיל את המשפחה, יש מושג 'עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות', אני אומר – לך תאסוף כסף מהמשפחה שלך, שהילדים לעולם לא ידעו ויחושו שאין בבעיה בביטחון הכי בסיסי – אוכל. אם ילד נכנס לחרדות שאין אוכל בבית, זה מצב אקוטי שרק הטיפול בילד יעלה יותר מכל האוכל שצריכים לקנות, ולכן – לא להתקרב למקום הזה. לכו להורים, לחברים, למשפחה ותסבירו שאין לי כסף לאוכל, ואתם לא רוצים שיהיה נזק לילדים שלכם".

עמותת "בית חם" מעניקה שירותי טיפול ושיקום בקהילה כבר מעל 25 שנה. אלפי אנשים המתמודדים עם משברי חיים שונים זוכים לתהליך טיפולי-שיקומי, באמצעות צוות של כ-400 עובדים עם ניסיון טיפולי רב הנותנים מענה מקצועי, מגוון ורגיש תרבות. העמותה מפעילה 7 מרפאות לבריאות הנפש ברחבי הארץ, ושני גופים גדולים לטיפול וליווי נפגעי ונפגעות טראומה מינית – מרכז "בנפשנו" ומרכז "בליבנו".
