accessibility-icon
share-icon
שופטת במחוז תל אביב, מיכל אגמון-גונן | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
שופטת במחוז תל אביב, מיכל אגמון-גונן | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

"התנהלות שערורייתית": תלונה נגד השופטת המחוזית מיכל אגמון-גונן

אביטל פריד

אביטל פריד

יא סיון ה'תשפג (31.05.23)

22

0

like

0

dislike

רשות האוכלוסין וההגירה קבעה שהסמכות על הדיונים על השוהים הבלתי-חוקיים ונמלטי המלחמה מאוקראינה יתקיימו בביהמ"ש בירושלים • השופטת מיכל אגמון-רונן אפשרה לסנגורים לעתור בפניה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב • אמש הוגשה נגדה תלונה לנציב התלונות על השופטים: "התלונה מוגשת כנגד אופן קבלת ההחלטות השיפוטיות ולא כנגד ההחלטות השיפוטיות עצמן"


המרכז למדיניות הגירה ישראלית הגיש אתמול (שלישי) תלונה לנציב התלונות על השופטים נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיכל אגמון-גונן. התלונה, שהוגשה על ידי ד"ר עו"ד יונה שרקי מטעם המרכז, מוגשת על רקע מאבק שניהלה רשות האוכלוסין וההגירה באשר למיקום בית הדין המחוזי בו ידונו בהליכי שוהים בלתי-חוקיים ונמלטי המלחמה מאוקראינה.

על אף שהרשות החליטה כי הדיוניים ייעשו בבית הדין המחוזי בירושלים, השופטת אגמון-גונן אפשרה לסנגורים של השוהים הבלתי חוקיים לעתור בפניה – כלומר, בתל אביב – בזמן שידעה כי הסמכות לדון בעניינים מנהליים אלו בידי בית הדין המחוזי בירושלים.

maximize-image
images-count2+
משתתפים בטקס לציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה בתל אביב | צילום: אריק מרמור, פלאש 90

בתלונה נכתב: "בניגוד להוראות החוק המפורשות באשר לסמכות שיפוט מקומית, השופטת אגמון-גונן קבעה כי הרשות קיבלה החלטה באופן שרירותי ולא מנומק ומשכך על אף וההחלטה ניתנה במחוז ירושלים (במשרד ההנהלה הראשית של הרשות), הסמכות המקומית לביקורת שיפוטית על ההחלטה בכל זאת מוקנית לבית המשפט המחוזי במחוז תל אביב בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים, וזאת על אף וההחלטה המנהלית התקבלה בירושלים כאמור". כמו כן, מדגיש שרקי כי התלונה מוגשת "כנגד אופן קבלת ההחלטות השיפוטיות ולא כנגד ההחלטות השיפוטיות עצמן, עליהן ניתן היה להגיש ערעור ולא הוגש".

maximize-image
images-count2+
"תנאי הכהונה כוללים, בין היתר, את מקום הכהונה". בית משפט, אילוסטרציה | קרדיט: Shutterstock

במכתב, מצטט שרקי את פס"ד ברע"מ (ת"א) 26205-09-22, בו מאשימה השופטת אגמון-גונן את בית הדין המחוזי בירושלים בפוליטיזציה. וכך כתב שרקי: "אחד התנאים לאי תלות השופט, הקיימת גם במשפט הישראלי, הינה הבטחת תנאי הכהונה של השופטים כך שלא ניתן יהיה להתערב בהם. תנאי הכהונה כוללים, בין היתר, את מקום הכהונה. כך, סעיף 9 לחוק יסוד: השפיטה, קובע כי לא ניתן להעביר שופט, שפסיקותיו אינן נושאות חן בעיני גורם חיצוני, למקום שיפוט אחר.

"האם ניתן במקום זאת, להעביר את התיקים המנותבים לאותו שופט למקום שיפוט אחר, כמו שנעשה במקרה זה? האם אין הדבר פוגע באותה מידה באי התלות השיפוטית? […] אולם, שונים לחלוטין הם פני הדברים, כאשר הרשות בעצמה, היא זו שמנסה לבחור את הפורום המתאים באמצעות קבלת ההחלטה במקום מסוים, שם היא סבורה יימצאו המותבים הנוחים יותר לאשר את החלטותיה (בין אם שיקול זה יעמוד במבחן המציאות, בין אם לאו)".

maximize-image
images-count2+
"ליקויים חמורים קיימים במערכת". בית משפט, אילוסטרציה | קרדיט: Shutterstock

בסיום המכתב, מוזכר כי "הדברים הגיעו לחומרה כה גדולה, שעל פי פרסומים בכלי התקשורת, פרקליטות המדינה ויתרה על מאמציה לערער על החלטותיה השיפוטיות של השופטת אגמון-גונן, מתוך תפיסה שלא ניתן להקצות לערעורים אלו את כלל משאבי הפרקליטות".

מטעם ד"ר עו"ד שרקי נמסר: "אמנם הנציבות הוכחה פעמים רבות כגוף חלש מאוד ביחס למערכת בתי המשפט, אך הגשת התלונה נועדה לשפוך אור על התנהלות שערורייתית במובן המקצועי של המילה. העובדה שהפרקליטות נמנעת מלהגיש ערעורים על החלטותיה של השופטת אגמון-גונן במקרים מובהקים כל כך של חריגה מסמכות שיפוט, חושף יותר מכל את הליקויים החמורים הקיימים במערכת זו".

עקבו אחרינו גם ב-Google News