סִיוָן שֶׁל אַחֲרֵי מִלְחָמָה
יֶרַח סִיוָן הִנֵּה זֶה בָּא
תֵּבֵל הוֹפֶכֶת צְהֻבָּה –
בְּשִׁבֳּלִים נוֹשְׂאוֹת חִטָּה
בְּתִפְרַחְתָּהּ שֶׁל הַשִּׁיטָה
בְּמַרְבַדִּים שֶׁל חַרְצִיּוֹת
אָז בְּשָׂדוֹת אֵצֵא לִחְיוֹת
חוֹבֵר לַטֶּבַע וְלַדְּרוֹר
סוֹבֵב שִׁכּוֹר מִיֵּין הָאוֹר.
אָשִׂישׂ עַל שִׁפְעַת כָּרֵי דֶּשֶׁא עוֹטְפִים
אֶתֵּן אֶת גּוּפִי לִפְרָחִים מְלַטְּפִים
לִהְיוֹת מְנֻתָּק מִצִּנַּת חֹרֶף קַר
בְּטֶרֶם בּוֹא קַיִץ לוֹהֵט וּמְיֻסָּר.
אֶפְסַע עֲלֵי גֶּשֶׁר שֶׁל בֵּין הַזְּמַנִּים
אוֹצֵר בִּבְשָׂרִי נְגִיעוֹת עֲדָנִים
חוֹגֵג, מְסֻחְרָר בִּזְרִימוֹת תֹּם אָבִיב
עָטוּף בִּתְשׁוּקָה אֶל הַזִּיו הַמַּרְהִיב
לִפְרֹץ גְּבוּלוֹתַי כְּמוֹ רַקְדָן מִתְעַלֶּה
נוֹגֵעַ בַּשַּׁחַק, רוֹטֵט כְּעָלֶה.
יָנֵצּוּ סְבִיבִי פַּקְעוֹת הַפְּרָחִים
קִפּוֹד וְאַיֶּלֶת יִהְיוּ לִי אַחִים
צִיּוּץ צִפּוֹרִים יִמָּלֵא הַמֶּרְחָב
אֶשְׁאַג מְלוֹא כּוֹחִי: הָעוֹלָם הוּא כּוֹכָב!
עָטְפֵנִי נָא, יָרֵחַ נוֹשֵׂא אֲהָבִים
בְּךָ וְאֵלֶיךָ – יָמַי נִשְׁאָבִים.
וְאַתָּה, צַר, אוֹיֵב, שֶׁבָּאֹפֶל אוֹרֵב
אוֹתְךָ אֶהֱדֹף וּמוּלְךָ אֶתְיַצֵּב
וּמִיֶּרַח סִיוָן זֶה, עָטוּף בְּזִיווֹ
אֶשְׁאַב אֶת הָאוֹר וְאֶל שֶׁקֶט אָבוֹא.
