הם מתפקדים כמוסדות חינוך לכל דבר, מקנים ידע ותכניות העשרה, הכירו את מוסדות החינוך המשולבים שמצאו את דרכם ללב המיינסטרים, מה שהתחיל בשנות ה-80 כמשהו נישתי מרחיב את עצמו יותר ויותר, למרות הביקוש הרב דו"ח המחקר של הכנסת מראה את הפערים והחסמים שיש למוסדות אלו.
לאחרונה הונחה במליאת הכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת יצחק קרויזר המבקשת להשוות את מעמדו של החינוך המשלב למעמדם של החינוך הממלכתי והממלכתי דתי. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי החוק התקף כיום נחקק כאשר החינוך המשלב היה בראשית דרכו, וכי החוק מתייחס לבתי ספר קיימים אשר מוסבים להיות בתי ספר משלבים, בעוד כיום עוד ועוד בתי ספר חדשים קיימים כבתי ספר משלבים למן היום הראשון.
עוד נטען כי הפיקוח והמערך הניהולי והחינוכי כולו, מותאמים לשני הזרמים הקיימים בלבד (ממלכתי וממלכתי דתי), דבר היוצר התנגשויות מתמידות עבור בתי הספר המשלבים. הצעת החוק מבקשת להביא סוף להתנגשויות האלו על ידי הבטחת מערך מנהלי כולל אשר יותאם באופן מלא ומובנה לבתי הספר המשלבים ולרציונל העומד מאחוריהם.
1+החינוך הממלכתי המשלב מוגדר כמסגרת חינוכית המשותפת לתלמידים המקיימים אורח חיים דתי, חילוני ומסורתי, מוסד חינוך ממלכתי משלב הוגדר ככזה המשלב בתוכנית הלימודים ובאורח החיים שלו לימוד מקורות יהודיים וציוניים ועל חינוך לערכי הסובלנות במורשת ישראל ולקיום חיים משותפים. אשר לתוכנית הלימודים בבתי הספר של החינוך המשלב, היא מתגברת את לימודי היהדות והציונות כתוספת לתוכניות הלימודים הרשמיות של משרד החינוך ואינה באה להחליפן.
בעשור האחרון חל גידול במספר בתי הספר המשתייכים לחינוך המשלב ובמספר התלמידים הלומדים בהם. בשנת הלימודים תשע"ג (2012/13) למדו בחינוך המשלב כ-4,000 תלמידים ב-13 בתי ספר, ובשנת תשע"ח (2017/18) למדו בחינוך המשלב כ-9,000 תלמידים ב-30 בתי ספר. כאמור, בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בחינוך המשלב קרוב ל-14 אלף תלמידים ב-42 בתי ספר.
אז אם יש גידול מדוע ישנם כל כך הרבה חסמים בהקמה של מוסדות אלו? על פי החוק רק מוסדות רשמיים יכולים להיות מוכרזים כמוסדות משלבים, וזה תקף רק לכיתות א-ט', גני ילדים ועל יסודי אינם נכללים בתכנית זו.
1+כאמור, על-פי החוק מוסד ממלכתי משלב יכול להיות מוסד ממלכתי רשמי לדרגות הכיתות א'-ט'. עם זאת, משרד החינוך מפרסם מדי שנה קול קורא לתקצוב בעלויות על בתי ספר על יסודיים משלבים, עבור תלמידי החטיבות העליונות. במסגרת הקול הקורא רשויות מקומיות היו רשאיות להגיש בקשות לתקצוב הדרכה פדגוגית, עבור בתי ספר משלבים שבתחומן.
ההדרכה ניתנה על ידי גופים מלווים שנבחרו על ידי משרד החינוך. בשנת הלימודים הנוכחית בוטל הקול הקורא והמשאבים הכספיים שהיו בו אוגמו למערכת גפ"ן, ומכאן שהם אינם ניתנים עוד כהקצאה ייעודית לבתי ספר משלבים. על-פי מאמר המתייחס לבית ספר קשת בירושלים דומה שהורים דתיים רבים הינם בעלי זיקה לערכים דמוקרטיים ומגלים פתיחות לעולם החילוני. הורים אלה מעוניינים במפגש עם חילונים כחלק מהסוציאליזציה של ילדיהם.
90% מהבוגרים העידו כי הלימודים בבית הספר תרמו לעיצוב זהותם, החוויה לה הייתה התרומה המשמעותית ביותר לעיצוב זהות הבוגרים הייתה ההיכרות עם מגוון הזהויות הישראליות יהודיות בבית הספר. במענה לשאלה "במה הלימודים השפיעו הכי הרבה על חייך?" ציינו 47% מהבוגרים את החשיפה ל"אחר" היהודי. 41% ציינו שהלימודים תרמו ליכולת לקבל הבדלים בין סוגים שונים של יהודים, 33% ציינו שהלימודים תרמו להבנה של המגוון הישראלי-יהודי ו-20% ציינו שהלימודים תרמו להבנת החשיבות להתנדב.
נראה שבימים של פילוג בין חילונים לדתיים, יש כאלו המבקשים לעשות שינוי מהשטח כדי ליצור קירוב לבבות ולמנוע את הקרע העמוק שאנו רואים היום.
