accessibility-icon
share-icon
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד התקציב הדו-שנתי: "אנטי דמוקרטי ולא חוקי"

אלחנן מזוז

אלחנן מזוז

ד סיון ה'תשפג (24.05.23)

36

0

like

0

dislike

מליאת הכנסת העבירה אמש את תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 בקריאה שנייה ושלישית בקולם של 64 חברי הקואליציה • הבוקר מיהרה התנועה לאיכות השלטון לעתור לבג"ץ נגד הצעת התקציב הדו-שנתי בטענה כי הוא "אינו חוקי, אנטי דמוקרטי ולא אחראי"


"תקציב לא חוקי ואנטי דמוקרטי": רק לפני מספר שעות, בשעות הקטנות של הלילה (רביעי) עבר תקציב המדינה לשנים 2023-2024 במליאת הכנסת בקולם של 64 חברי הקואליציה, וכבר התנועה לאיכות השלטון הגישה הבוקר עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נגד התקציב בטענה לחוסר חוקיות.

בעתירה שהוגשה טוענת התנועה כי "תקציב דו שנתי הוא לא רק אנטי דמוקרטי ולא אחראי – הוא גם אינו חוקי", כך נכתב. הטענה המרכזית בעתירת התנועה היא העברת התקציב הדו-שנתי אמש היא חסרת חוקיות.

התנועה לאיכות השלטון נסמכת בעתירתה על פסיקה של בית המשפט בעבר שטענה כי התקציב הדו שנתי הוא "בעייתי", והתריעה כי ביהמ"ש לא יסכים לקבל עוד תקציבים שכאלה. בעתירה מצוין כי הפעם האחרונה שעבר תקציב דו-שנתי הייתה בממשלת בנט-לפיד בחודש נובמבר 2021, אולם תקציב זה התייחס רק לחודש אחד משנת 2021 ולשנת 2022. הפעם, העבירה הממשלה תקציב דו שנתי עבור רוב שנת 2023 וכן לשנת 2024. בעתירה לבג"ץ נכתב כי "באופן זה מחלישה הממשלה את הכנסת, ומבטלת את יכולתה לבקר את צעדיה של הממשלה באמצעות חוק התקציב".

maximize-image
images-count1+
יתערב בחוק התקציב? בית המשפט העליון | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

עוד התייחסו בתנועה להשפעות האפשריות של הרפורמה המשפטית, שמכונה בפיהם "ההפיכה המשטרית" על הכלכלה הישראלית בהמשך השנה: "התקציב שהעבירה אתמול הממשלה לשנת 2024 אינו לוקח בחשבון את התחזיות הכלכליות הקודרות אשר הוצגו על ידי כלל הגורמים הפיננסים המובילים במשק, הנובעות מההפיכה המשטרית שהממשלה מתכננת. במצב כלכלי לא יציב שכזה, אין להעביר תקציב לזמן כה רב מראש, ואשר במהלכו צפויות טלטלות כלכליות קשות ביותר שעוד קשה לחזותן", נכתב.

עו"ד אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, אמר לאחר הגשת העתירה: "דווקא בתקופה זאת, בה חשיבות הפרדת הרשויות נמצאת במוקד השיח הציבורי, באה הממשלה ולוקחת מהכנסת את אחד מכלי הביקורת המשמעותיים ביותר שלה, חוק התקציב, ומבטלת אותו. תקציב דו שנתי הוא לא רק אנטי דמוקרטי ולא אחראי נוכח האזהרות מהתוצאות הכלכליות של המהפכה המשטרית, הוא גם אינו חוקי. אנו מקווים שבג"ץ יבהיר זאת לממשלה, וכך גם ממשלות בעתיד לא ינסו להעביר תקציב דו שנתי".

maximize-image
images-count1+
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם במליאת הכנסת, אמש | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במהלך הלילה האחרון, ולאחר חודשים של דיונים ארוכים בוועדות הכנסת ובראשן בוועדת הכספים, הצביעה מליאת הכנסת על הצעת התקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024 שהציעה ממשלת נתניהו, והעבירה אותו בקריאה שנייה ושלישית בקולם של 64 חברי כנסת שתמכו מול 56 ח"כים שהתנגדו להצעות החוק. הדיון וההצבעות על התקציב היו סוערים, ובמהלכם הוצאו ח"כים רבים מהאופוזיציה מחוץ למליאה לאחר קריאות ביניים רבות בנאומיהם של ראש הממשלה, שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים שהציגו את התקציב בכנסת.

לפי הודעת משרד האוצר, תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל ובשנת 2024 על כ-514 מיליארד שקל. תקציב משרד החינוך יעמוד על כ-77 מיליארד שקלים וכ-82 מיליארד שקלים בהתאמה, תקציב הביטחון על כ-63 מיליארד שקלים וכ-64 מיליארד שקלים ותקציב משרד הבריאות על כ-44 מיליארד שקלים בשנת 2023 ו50 מיליארד שקלים בשנת 2024. כמו כן, אושר חוק ההסדרים הכולל בתוכו צעדים להאצת הצמיחה והעלאת רמת החיים ומתמקד בחמישה יעדים מרכזיים: האצת תשתיות וטיפול בשוק הדיור, הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות, חיזוק ההון האנושי, הפחתת הרגולציה והבירוקרטיה למגזר העסקי ולאזרח וייעול המגזר הציבורי.

עקבו אחרינו גם ב-Google News