משפחות שכולות נגד הרשתות החברתיות: בית המשפט העליון בוושינגטון פסק ביום חמישי האחרון כי הוא מצדד בחברות המדיה החברתית בתביעות של משפחות של קורבנות טרור. זהו שיאו של הקרב שסימן את הפעם הראשונה שבה ביהמ"ש העליון בחן את היקפו של סעיף 230, המגן על חברות אינטרנט מפני אחריות על תכנים שפורסמו על ידי צדדים שלישיים, ומאפשר לפלטפורמות להסיר תוכן מעורר התנגדות.
חוק ההגנה הפדרלית, המוכר כסעיף 230, מגן על פלטפורמות אינטרנט כמו יוטיוב ופייסבוק ומאפשר להן לתבוע ולהיתבע בעקבות תוכן מזיק שצדדים שלישיים מעלים לאתרים הללו.
4+המחלוקת נבעה מתוך תביעה שהגישה משפחתו של נוהמי גונזלס נגד גוגל (בעלת יוטיוב) בשנת 2016. גונזלס היתה סטודנטית אמריקאית בקולג', שנמנתה עם 129 האנשים שנהרגו בפיגוע טרור של דאע"ש בפריז בנובמבר 2015.
משפחת גונזלס טענה בתביעה נגד גוגל, שסעיף 230 לא אמור להגן על הפלטפורמות כשהן מנתבות אנשים לתוכן מזיק – כמו למשל סרטוני וידאו שמעלים טרוריסטים. לטענתם, השימוש בטכנולוגיות הענק סייעו ועזר לדאע"ש תוך הפרה של החוק הפדרלי נגד טרור. על פי הנטען, הסיוע בוצע על ידי המלצה על סרטונים שפרסמו ארגון הטרור, ובכך הגדלת החשיפה ומתן במה לתכניהם. בית המשפט העליון סירב להתייחס להחלת החוק על "תלונה שנראה כי היא מצהירה מעט, אם בכלל, טענה סבירה".
4+בתיק דומה נגד חברת טוויטר, בית המשפט צידד בפלטפורמה ובחברות מדיה חברתית אחרות בסכסוך משפטי שהביאה משפחתו של נאורס אלאסף, שנהרג גם הוא בפיגוע טרור במועדון הלילה "ריינה" בתורכיה בשנת 2017. הפיגוע בוצע על ידי עבדולקאדיר משאריפוב, שעל פי החשד פעל בהוראת דאע"ש.
במקרה הנ"ל, בית המשפט העליון קבע פה אחד שהתביעה שהגישה משפחת אלאסף לא הוגשה לפי החוק הפדרלי המאפשר לאזרחים אמריקאים שנפגעו בפעולת טרור בינלאומית לתבוע פיצויים. החוק – חוק המלחמה בטרור – מאפשר לנפגעי פיגועי טרור לתבוע את מי שסייעו וסייעו בפיגועים.
"הקשר בין הנאשמים למתקפת ריינה רחוק", כתב השופט קלרנס תומאס לבית המשפט פה אחד, "כפי שנטען על ידי התובעים, הנתבעים עיצבו פלטפורמות וירטואליות ובמודע לא הצליחו לעשות 'מספיק' כדי להסיר משתמשים הקשורים לדאע"ש ותכנים הקשורים לדאע"ש, מתוך מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם ואוקיינוס עצום של תוכן בפלטפורמות שלהם".
4+הוא המשיך: "התובעים לא טענו שהנתבעים סיפקו בכוונה סיוע מהותי למתקפת ריינה או השתתפו באופן מודע במתקפה. אי אפשר להטיל עליהם אחריות לכל מתקפה של דאע"ש". במקרה זה של טוויטר, בת המשפט קבע פה אחד שהטענות "אינן מספיקות כדי לקבוע כי נאשמים אלו סייעו לדאע"ש בביצוע הפיגוע".
במאבק המשפטי ההוא נגד טוויטר, ביקשה משפחת אלאסף להטיל אחריות על טוויטר, פייסבוק וגוגל בגין סיוע למתקפה במועדון הלילה "ריינה" באיסטנבול. בית המשפט המחוזי צידד בחברות הטכנולוגיה, אך בית המשפט לערעורים מצא כי טוויטר עשויה לשאת באחריות משנית על פי החוק הפדרלי על סיוע "במודע" לפעולת טרור בינלאומי.
בית המשפט העליון, לעומת זאת, אמר כי "שאלת המפתח היא האם רשתות המדיה החברתיות נתנו סיוע ידוע ומשמעותי לדאע"ש, עד שהשתתפו באשמה במתקפת ריינה? הטענות כאן אינן עומדות בתנאים אלו". בחוות דעתו אמר בית המשפט כי לאור חוות דעתו בתיק נגד טוויטר, "התברר שבתלונת התובעים – ללא תלות בסעיף 230 – אין טענה לסעד, אם בכלל".
בית המשפט ציטט את טענותיו בתביעה נגד טוויטר והשליך אותה גם על תביעת גונזלס נגד גוגל: "מאחר ואנו קובעים כי התלונה באותו מקרה אינה מציגה תביעה לסיוע לפי חוק המאבק בטרור, נראה כי גם התלונה כאן אינה מציגה טענה כזו", אמר בית המשפט.
4+המחלוקת שהביאה משפחת גונזלס נצפתה מקרוב בהתחשב בהשלכות של ההחלטה המשפיעה על היקפו של סעיף 230. השאלה שעמדה בפני השופטים בתיק הייתה האם החוק מעניק חוסן פלטפורמות כמו יוטיוב, פייסבוק וטוויטר כשהן ממליצות על מידע מסויים למשתמשים.
גוגל גברה בהליכים מוקדמים בבית המשפט, כאשר בית משפט המחוזי בקליפורניה ולאחר מכן בית המשפט לערעורים בארה"ב קבעו כי ענקית הטכנולוגיה מוגנת על פי סעיף 230 וחסינה מפני אחריות. אבל, עם החלטתו ביום חמישי האחרון, בית המשפט שלח את התיק בחזרה במטרה לשקול את התלונה לאור פסיקתו בתיק הדומה בטוויטר.
במהלך ויכוחים בפברואר, השופטים הכירו באתגרים של החלת חוק שהתקבל לפני יותר מ-25 שנה על הנוף הנוכחי של האינטרנט, שבו פלטפורמות המדיה החברתית שגשגו ואלגוריתמים מורכבים ביותר משמשים במגוון גורמים כדי לחזות את התוכן שעתיד להיות מה שיעניין את המשתמשים ביותר.
4+ארגוני חופש הביטוי שיבחו את צמד ההחלטות, כאשר ה-ACLU אמרו שהם שומרים על חופש הביטוי באינטרנט: "טוויטר ואפליקציות אחרות הן בית לכמות עצומה של דיבור מוגן, וזה יהיה הרסני אם הפלטפורמות הללו יפנו לצנזורה כדי למנוע מבול של תביעות משפטיות על פוסטים של המשתמשים שלהן", אמר פטריק טומי, סגן מנהל פרויקט הביטחון הלאומי של ACLU , "יש לשבח את ההחלטות על ההכרה בכך שהכללים שאנו מחילים על האינטרנט צריכים לטפח חופש ביטוי, לא לדכא אותו".
עמותות וארגונים נוספים הביעו שמחה ותמיכה בהחלטת בית המשפט העליון להשאיר את סעיף 230 על כנו בהתחשב בתפקיד שמילא בעיצוב האינטרנט המודרני, וכל כך שמצא לנכון ששירות מקוון אינו יכול לשאת באחריות מכיוון שהשירותים שלהם נמצאים בשימוש על ידי ארגוני טרור.
