המשורר עקיבא נוף בשיר אופטימי למרות כל המשברים

השיר המלא:

לִדְּרֹךְ בָּמֳתֵי עַל

הָעָם שֶׁהָלַךְ בַּחֹשֶׁךְ

הִנֵּה רוֹאֶה אוֹר גָּדוֹל

הָעָם שֶׁהָיָה לִפְנֵי דּוֹר

בְּצֹמֶת – לִהְיוֹת אוֹ לַחְדֹּל –

חוֹזֵר אֶל בִּימַת הַהִיסְטוֹרְיָה

וְשָׁב וּמוֹכִיחַ לַכֹּל

3+

כִּי אָכֵן, כְּכָל שֶׁיַּכּוּ בּוֹ,

כְּכָל שֶׁיִּתְּנֻהוּ לִסְבֹּל

יָקוּם עַל רַגְלָיו וְיַפְצִיעַ

כְּמוֹ הָיָה הוּא עַצְמוֹ עוֹף הַחוֹל.

אֶפְשָׁר כִּי קָשֶׁה הַיּוֹם

לְהַחֲלִיק כָּךְ אֶת פְּנֵי הַדְּבָרִים

אֲבָל אִם נַעֲמִיק בַּחֶשְׁבּוֹן

הַכִּוּוּן הוּא לְטוֹב, חֲבֵרִים

כְּשֶׁנִּזְכֹּר אֵיךְ הָיִינוּ לִפְנֵי

קְצָת יוֹתֵר מִשְּׁנוֹתָיו שֶׁל דּוֹר זֶה

בְּעֵינֵינוּ נִרְאֶה אֵיךְ פּוֹנֶה

לְחִיּוּב מַאֲזַן הַהוֹוֶה.

3+

אָז אֶל מוּל הַקַּיָּם שׁוּב נַרְבִּיץ

מְלוֹא חִיּוּךְ וְנֹאמַר: "אַל תִּירָא"

כָּךְ בְּלִי רַהַב, בְּלִי סְמֹךְ וּבְלִי שְׁוִיץ

אַךְ גַּם בְּלִי הַמָּרָה הַשְּׁחֹרָה.

נֵדַע בְּשָׁעָה שֶׁל מַשְׁבֵּר

כִּי הָיוּ כְּבָר קָשׁוֹת מִמֶּנָּה

וּבֵין הַמְּצָרִים נֵדַע לְחַבֵּר

וְאַף זוֹ תַּחֲלֹף וְאֵינֶנָּה

וְכָל קֹשִׁי יִמּוֹג בְּתוֹךְ כָּל הַסָּךְ

שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה קָשָׁה שֶׁל אֻמָּה

שֶׁיָּדְעָה מַעֲלוֹת וְיָדְעָה גַּם מַחְשָׁךְ

אַךְ יָצְאָה מִמֵּצַר לִתְקוּמָה.

וְלֹא עוֹד מִשְׂרָפוֹת, לֹא עוֹד חֲרָמוֹת,

לֹא עוֹד יֶלֶד נִפְחַד וְיָדָיו מוּרָמוֹת,

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עַכְשָׁו אֲדוֹנִים לַגּוֹרָל

וּבְיָדֵנוּ שֶׁלָּנוּ סִבּוּב הַגַּלְגַּל

מִגֵּיא צַלְמָוֶת לִדְרֹךְ בָּמֳתֵי עַל.

3+