קרל מרקס, אביו הרעיוני של השמאל, טען שהמציאות יוצרת את התודעה. לפיכך השמאל סבור שעליו לשנות את המציאות כדי לשנות את התודעה. הבעיה היא שהמציאות לא רק אינה משתנה כפי שהשמאל רוצה, אלא משתנה בדיוק להפך, סוג של תגובה פונקציונלית על ניסיונות השינוי. מה עושים כשהאידיאל לא מסתדר עם המציאות?
בשלב הראשון משתלטים על מתווכי הידע: התקשורת, מערכת החינוך, האקדמיה, מכוני המחקר וכל מה שיעזור להנדס את החברה לפי האידיאל שהשמאל מנסה להשריש. לא במקרה בכל הצמתים הללו שולט השמאל. אין זו סטייה סטטיסטית אלא אסטרטגיה ברורה שהשמאל מאמין בה.
השלב השני הוא שיטת האלטרנטיביזם. יוצרים מציאות חלופית, ובהמשך גם 'יום זיכרון אלטרנטיבי', 'דו״ח עוני אלטרנטיבי', ולכל שקר שהוא פשוט מדביקים את המילה אלטרנטיבי. התוספת נותנת הכשר שלא להזדקק לעובדות ולהוכחות. לכן כשאנשי האצ"ל הטיחו בפני משה דיין ואנשי ההגנה שסירבו להצטרף למרד בבריטים כדי להציל יהודי אירופה: "ההיסטוריה לא תסלח לכם", דיין השיב: ״אין לנו מה לחשוש מן ההיסטוריה, כי אנחנו אלו שנכתוב אותה״.
2+בשלב השלישי משתלטים על השיח. פרנץ פנון, עוד צאצא של המרקסיזם, טען שהשפה היא כלי להבניית המציאות. לדידו השפה אינה רק כלי טכני לתקשורת בין בני אדם אלא משקפת את העולם הפנימי והתרבותי של האדם ושל החברה.
זו אחת הסיבות שהשמאל מקפיד לחדד את המסרים שלו באמצעות השיח. הם תמיד יאמרו ״גדה מערבית״, כי 'יהודה ושומרון' שומט את השטיח מתחת לטענותיהם; ״אוכלוסיות מוחלשות״ ולא 'חלשות', כי היכן שיש מוחלש יש מחליש; נתניהו אצלם תמיד ״ייכנע לחרדים״ ולא 'יגיע להסכם עם החרדים'; וכמובן "מהפכה משפטית" במקום רפורמה, כי כל ביקורת לגיטימית על בית המשפט העליון תהיה תמיד ״מתקפה על בית המשפט העליון״.
בשלב הרביעי חוזרים שוב ושוב על האלטרנטיביזם עד שיחלחל. ״קץ הדמוקרטיה״, ״רעידת אדמה בחקירות נתניהו״, ״ישראל עומדת בפני בידוד מדיני״, "המהפכה המשפטית תביא צונאמי כלכלי" ושאר ירקות. כאשר העובדות סותרות את האידאולוגיה, לעזאזל העובדות. באמצעות מתווכי הידע מנסים לשלוט בתודעה.
זו הסיבה שכל סממן יהודי במערכת החינוך מטריף את המתווכים, והם יוצאים בזעקות ״הדתה״ מעוררות רחמים. זו גם הסיבה שהם מפחדים לתת בגלצ את המיקרופון ליעקב ברדוגו או לאראל סג"ל, שמורידים לטמיון את שאר שעות התעמולה.
2+זו הסיבה שהם ניסו לעתור לבג"ץ כדי לסגור את ערוץ 14 ושעכשיו הם משתגעים כשהם רואים את נסיקת נתוני הרייטינג. זו גם הסיבה שהאקדמיה רועדת מכניסת עוד מוחות ל'משפחה'. לי אישית פסלו ארבע הצעות מחקר כי שאלות המחקר שלי עוררו במנחה שלי אי-נוחות קיצונית.
בשבועות האחרונים פתח השמאל במלחמה כוללת, וכלי הנשק שלו הם ארבעת השלבים האלה. הכרת שיטות הפעולה היא הדרך לנטרל אותן, ואז אולי יתאפשר גם להפגיש את התודעה שלהם עם המציאות.
