אז מי כאן לא שירת בצבא? בימים האחרונים סערה המדינה סביב דרישה שהעלו מספר משפחות שכולות: חברי כנסת ושרים שלא שירתו בצה"ל, שלא יגיעו לכבד בנוכחותם את טקסי יום הזיכרון שיתקיימו בבתי העלמין הצבאיים במהלך יום שלישי הקרוב, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
דרישת המשפחות השכולות כוונה בעיקר לעברם של חברי הכנסת החרדים, ממפלגות יהדות התורה וש"ס, שחלק מהם בוגרי ישיבות חרדיות שאינם משרתים בצה"ל מאחר ונהנים מהסדר "תורתו אומנותו" הדוחה את גיוסם לצה"ל ובעצם מבטל אותו בעקבות הצהרתם וחתימתם על לימוד תורה יומיומי בישיבות.
סערה גדולה נוצרה סביב השתתפותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בטקס יום הזיכרון בבית העלמין בבאר שבע. משפחות שכולות דרשו שימנע מהגעה, מאחר וגם בן גביר לא גויס לצה"ל למרות רצונו, כך לטענתו, אך משפחות שכולות אחרות ביקשו מהשר כי דווקא כן יגיע ויכבד את הטקס בנוכחותו. בן גביר מתכוון להגיע למרות המחאות שעלולות להתקיים נגדו במקום, והאבטחה סביבו תתוגבר.

משפחות שכולות שיקיריהן קבורים בבית העלמין הצבאי בקריית גת, שם היה עתיד להשתתף שר השיכון יצחק גולדקנופף מיהדות התורה בטקס יום הזיכרון, דרשו מהשר שלא להגיע לטקס: "אנו סבורים כי הגעתך ונאומך יתלקחו למהומה, אין לנו כוח למאבקים מיותרים. שילמנו מחיר כבד על מנת שבקשתנו תכובד", כתבו המשפחות.
לאור הלחץ התקשורתי שנוצר ומול מכתביהן של המשפחות השכולות ומיצגי המחאה שהוצבו בבתי העלמין נגד השרים, הודיעו השרים גולדנוקפף, גלית דיסטל אטבריאן וסגן השר יעקב טסלר כי לא ישתתפו בטקסי יום הזיכרון אליהם התעתדו להגיע.

המחאות עשו את שלהן? גולדקנופף, דיסטל וטסלר לא יגיעו לבתי העלמין
אז רק בקואליציה לא שירתו בצה"ל?
אך מסתבר כי לא רק בקואליציה ישנם חברי כנסת שלא שירתו בצה"ל, אלא שגם באופוזיציה קיימים כאלה. שני חברי כנסת ממפלגת יש עתיד, חבר כנסת נוסף מישראל ביתנו וחברת כנסת נוספת מהמחנה הממלכתי לא "עשו צבא", כמו הביטוי הרווח, כאשר אחת מהן עשתה רק שירות לאומי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) – עלתה בגיל 23 מברית המועצות בשנת 1998. לא שירתה בצה"ל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד) – עלה בגיל 25 מברית המועצות בשנת 1998. לא שירת בצה"ל.
טניה מזרסקי (יש עתיד) – עלתה בגיל 17 מברית המועצות בשנת 1993. לא שירתה בצה"ל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) – לא שירתה בצה"ל, אך כבוגרת אולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא, עשתה שירות לאומי בבית החולים שערי צדק בירושלים.

למדינת ישראל דרושה: אחדות
נראה כי ביום הקדוש שיחול מחר (שני) כאשר דגלי ישראל יורדו לחצי התורן ואת האוויר תנסר צפירת זיכרון ארוכה לזכרם של בנינו ובנותינו שנפלו על קידוש ה' ועל קדושת המדינה, נראה כי המוצר שמדינת ישראל צריכה יותר מכל כרגע הוא: אחדות.
לאחר חורף פוליטי מהסוערים שידעה המדינה, יותר משלושה חודשים בהם ישראל געשה סביב חקיקתה של הרפורמה המשפטית שלבסוף כשלה ונדחתה לכנס הקיץ הבא, דווקא ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה דרושה אחדות לאזרחי ישראל ודרושה אחדות למדינת ישראל.
דרושה אחדות גם בבתי העלמין הצבאיים, דרושה אחדות גם סביב חלקות הקבר של בנינו ובנותינו הקדושים שעלו בסערה השמיימה על הגנת המולדת, דרושה אחדות גם בטקסי יום הזיכרון מלאי ההוד והיראה.

ביום הזיכרון ראויים כולם לבוא לבתי העלמין הצבאיים, אלה ששירתו בצבא ואלו שאינם, חילונים ודתיים, חרדים ומסורתיים, נשים וגברים. כולם. יום קדוש ורווי הוד שכזה אינו ראוי להדרה של חברי כנסת או שרים חרדיים מטקסי הזיכרון רק בשל הויכוח הלאומי אודות שירותם הצבאי של בני המגזר החרדי בצה"ל. הויכוח הזה יימשך ונבחרי הציבור בכנסת יצטרכו להכריע בו, אך אל לנו לקבוע מי רשאי להיכנס לבתי העלמין הצבאיים ומי לא.
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה דרושה לעם היושב בציון, העם הכאוב ששילם בדמיו של מיטב בניו ובנותיו למען מדינתו, לעם הזה דרושה אחדות.
